סיבות להתעניינות
בישראל מתקיימות הפגנות המוניות מזה מספר חודשים כתגובה לשינויים במערכת הפוליטית. אילו סיכוני מדיניות חוץ יכולים לשנות את המצב במדינה? אילו איומים על ביטחון ישראל הם מהווים?
הידרדרות היחסים עם מדינות מוסלמיות, המדיניות הרחבה של איראן, בתמיכת סין. אתגרים אלו ואחרים הופכים את מצבה הביטחוני של ישראל לבעייתי ביותר. אחד מסיכוני מדיניות החוץ הוא הסכסוך הצבאי הרוסי-אוקראיני. משיכה של ישראל לתוך הסכסוך הזה בצד של אוקראינה יכולה לתרום להידרדרות המצב הביטחוני. הלחץ על ישראל לערב אותה בסכסוך משפיע על סדר היום הפוליטי הפנימי. הוא מכניס אי ודאות וכאוס נוספים למערכת הפוליטית הדי לא מאוזנת של ישראל. יוצר איומים חדשים, סיכונים חדשים.
מומחים וסוציולוגיה
עמותת דור מוריה מיישמת משנת 2018 את פרויקט פורמט חיפה , שצמח כיוזמה ציבורית. במסגרת יוזמה זו ערכה " דור מוריה " בשנת 2023 סקר מומחים ומחקר סוציולוגי. סקר סוציולוגי בנושא " יחס ישראלי לסכסוך הרוסי-אוקראיני באוקראינה ".
נושא המחקר הוא חקר דעת הישראלים לגבי הסכסוך הרוסי-אוקראיני והשתתפות מדינת ישראל בו.
המטרות העיקריות של המחקר היו:
- הבהרת הפרמטרים הכמותיים והאיכותיים של קבוצות אוכלוסייה המאופיינות בעמדות שונות לגבי תפקידה של ישראל בסכסוך הרוסי-אוקראיני;
- ניתוח דעת הישראלים לגבי הפחדים וההעדפות הקשורים להשתתפות מוגברת של ישראל בסכסוך הרוסי-אוקראיני;
כדי לפתור את בעיות המחקר , נערכו שני סקרים: ראיון מומחים וסקר המוני של ישראלים "לא דוברי רוסית" .
ישראלים "לא דוברי רוסית" במחקר מובנים כ"צברים". זהו חלק האוכלוסייה שנולד בישראל או עלה ארצה בילדותו. נציגי קבוצה זו משולבים באופן מלא בתרבות ישראל ובסביבתה הלשונית.
המטרה העיקרית של ראיון מומחים הייתה להבהיר שאלות עבור סקר שאלון המוני. ראיון המומחה נערך במרץ 2023.
המומחים היו: מומחים בתחום מדיניות חוץ ופנים ומובילי דעת קהל. על הנושא דיברו האנשים הבאים: רב-עורך דין, עיתונאים המתמחים בנושא, פוליטיקאי מקצועי, סוציולוג. כמו כן רואיינו פעילים המעורבים בסיוע לפליטים מרוסיה ואוקראינה.
סקר סוציולוגי המבוסס על שאלון, שפותח על ידי מומחי " דור מוריה ", נערך על ידי המרכז הסוציולוגי " מאגר מוחות ".
תוצאות ודיון
תוצאות המחקר יוצגו במפגש פורמט חיפה . המפגש יתקיים במתכונת של שולחן עגול. משתתפים בו צירים, מדענים, עיתונאים ופעילים אזרחיים. מומחים ידונו בסיכונים פוליטיים זרים ומפנים לישראל. סיכונים הנובעים ממעורבות פעילה של ישראל בסכסוך הרוסי-אוקראיני מצד זה או אחר. הפגישה מתקיימת במחצית השנייה של אפריל 2023 .
כמה מסקנות
כרגע הוכנו תוצאות סקר מומחים והנתונים העיקריים של הסקר, שעל בסיסם כבר ניתן להסיק כמה מסקנות:
העניין המתמשך בסכסוך הרוסי-אוקראיני מתגלה על ידי ישראלים (דוברי רוסית), בעלי נאמנות כפולה. מדובר באזרחי ישראל, שנאמנותם למדינת המוצא, ולא לישראל, שולטת. הם מבקשים להשפיע על המצב במדינות המוצא המעורבות בסכסוך הרוסי-אוקראיני. קטגוריה זו כוללת גם מהגרים ממדינות בשטח ברית המועצות לשעבר. מתוך עשרה מיליון בני אדם בישראל, האוכלוסייה דוברת הרוסית היא מיליון וחצי איש. אזרחים שהמתרחש בשטחה של ברית המועצות לשעבר הוא חלק חשוב בחייהם.
רוב הישראלים שנולדו כאן, המכונים "צברים", אינם רואים את ההבדל בין רוסיה לאוקראינה. רבים מהם מאמינים כי אוקראינה היא חלק מרוסיה או חלק משטחה. מבין אלו שיודעים שמדובר במדינות שונות, לרוב הם אינם מבינים את משמעות הסכסוך. הם לא מבינים מה גרם למלחמה בין רוסיה לאוקראינה. אנשים אלה מודרכים על ידי מידע "מהטלוויזיה", שהוא לעתים קרובות פרו-אוקראיני.
עבור החלק הדתי של הישראלים, אוקראינה מעוררת רמיזות היסטוריות כבדות. רמיזות אלו קשורות לדוגמאות רבות להשמדה המונית של יהודים בשטחה של אוקראינה המודרנית. זיכרון זה מקובע הן ברמת העובדות ההיסטוריות והן ברמת התאריכים הדתיים המשמעותיים.
המדיניות האוקראינית של האדרת דמויות היסטוריות שהיו מעורבות בהשמדת היהודים באוקראינה גורמת לצמרמורת. במיוחד לישראלים "לא דוברי רוסית" מהמגזר החרדי.
זיכרון היסטורי ותגובה פוליטית
"ט' באב הוא יום האבל הלאומי לעם היהודי. הישראלים זוכרים לא רק את חורבן בית המקדש הראשון והשני בירושלים. הישראלים זוכרים גם את הפוגרומים הנוראים של בוהדן חמלניצקי, את הקולייבשצ'ינה ועובדות אחרות של השמדה המונית של יהודים.
מעשי רצח עם יהודים מתרחשים באוקראינה במשך מאות שנים. רבנים חרדים מכירים היטב את ההיסטוריה של תקופתו של בוהדן חמלניצקי. מנהיג אוקראיני שהרג בין 100,000 ל-300,000 יהודים. הם זוכרים את ימיו של פטליורה, מנהיג המדינה האוקראינית, שהרג 200,000 יהודים. יש עדיין עדים ל"ניצול" של לאומנים אוקראינים שתמכו במדיניות הרייך השלישי. לפי נתוני יד ושם, באוקראינה נהרגו כ-600,000 יהודים".
מזעור השתתפות
"רוב הצברים מעוניינים למזער את השתתפותה של ישראל בסכסוך הרוסי-אוקראיני. עמדה זו אינה חלה על תמיכה באוכלוסיה המושפעת מהסכסוך. מאמצי שמירת השלום של ישראל נחשבים עדיפים על פני תמיכה צבאית אקטיבית של אחד הצדדים. הסיבה לכך הגישה היא ההבנה ש"זה פשוט לא משתלם לישראל לריב עם רוסיה. זו לא אידיאולוגיה, אלא פרגמטיקה פשוטה. זה לא מועיל עבור ישראל לריב עם רוסיה, ולו רק בגלל שהיא נמצאת כאן [בסמוך] בסוריה. הכי הרבה מומחים אומרים שזו "לא מלחמה ישראלית". אין למשוך את הממשלה לסכסוך "זר".
דיונים למען השלום
בארגון " דור מוריה " מתכננים להפוך את " פורמט חיפה " למצע דיון קבוע. מצע לדיון בסיכונים חברתיים ופוליטיים אפשריים לישראל. מתוכנן לעקוב כל הזמן אחר דעת הקהל והערכות מומחים של המצב במדיניות החוץ והפנים.