הרפורמה המשפטית הייתה היעד המרכזי של קואליציית נתניהו לאורך כל כהונת הכנסת ה־25. ב־18 בנובמבר 2026, יממה לאחר שגוש השינוי של גדי איזנקוט השתלט על הכנסת, הוא העביר בקריאה טרומית הצעות חוק המבטלות חוקי מפתח של הרפורמה המשפטית. גוש השינוי מחזיר תחילה למערכת המשפט את הכוח שריכזה בידיה במשך עשרות שנים.
״לציית ללא עוררין להחלטות בית המשפט״
ב־17 בנובמבר השתלט גוש איזנקוט, המכונה בתקשורת הישראלית גוש השינוי, על הכנסת. מתן כהנא נבחר ליושב הראש בתמיכת 66 חברי כנסת; במועמד הליכוד אופיר כץ תמכו 52[1]. זהו כמעט אותו רוב שהמליץ לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על איזנקוט: 67 חברי כנסת, ובהם שתי הסיעות הערביות על 19 המנדטים שלהן[2]. בלילה אישרה המליאה, ברוב של 38 מול 15, תשעה סגנים זמניים ליושב הראש, ובהם וליד טאהא מרע״ם ואחמד טיבי מהרשימה המשותפת. כך זכה הגוש, יחד עם הסיעות הערביות, ברוב בנשיאות הכנסת, המחליטה אילו הצעות חוק יוכלו לעלות לדיון[1],[3]. עוד קודם לכן קיבל הגוש לידיו את הוועדה המסדרת, הקובעת בכנסת החדשה את סדר היום ומחלקת את הצעות החוק עד להקמת הוועדות הקבועות. בראשה הועמד רועי פולקמן מ״ישר״[4],[5]. בנאומו הראשון הבטיח כהנא כי בראשותו תציית הכנסת ללא עוררין להחלטות בית המשפט[6].
גוש השינוי הכריז שביטול הרפורמה המשפטית של לוין הוא משימתו הראשונה. כבר ב־16 ביולי 2026 כינה איזנקוט את חוקי הרפורמה חסרי אחריות והבטיח לבטלם אם יהיה ראש ממשלה. לאחר הבחירות החליטו מפלגות הגוש להציב את ביטולם בראש סדר העדיפויות ולהשלימו בתוך 42 הימים שבהם מצוי בידי איזנקוט המנדט להרכבת הממשלה[7],[8],[9]. על סדר יומה של הוועדה המסדרת עומדים ביטול החוק הנוגע לוועדה לבחירת שופטים, החוק הנוגע ליועץ המשפטי לממשלה, החוק הנוגע למח״ש — המחלקה לחקירות שוטרים — והרפורמה בתחום התקשורת.
ב־18 בנובמבר פטרה הוועדה בראשות פולקמן את הצעות החוק מחובת ההמתנה של 45 ימים. המליאה אישרה בקריאה טרומית את ביטול החוק הנוגע לוועדה לבחירת שופטים ואת ביטול החוק הנוגע ליועץ המשפטי לממשלה, כל אחד ברוב של 63 מול 47, ואת ביטול הרפורמה בתקשורת ברוב של 63 מול 49[5],[10],[11]. ביטול החוק הנוגע למח״ש לא הועלה להצבעה[12]. הקריאה הטרומית רק פותחת את ההליך. אם הביטול יעבור את שלוש הקריאות, יוחזר הרכבה הקודם של הוועדה לבחירת שופטים, וחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה ישמרו על תוקפן המחייב כלפי הממשלה.
| החוק המוצע לביטול | בעד | נגד |
|---|---|---|
| הוועדה לבחירת שופטים | 63 | 47 |
| היועץ המשפטי לממשלה | 63 | 47 |
| הרפורמה בתקשורת | 63 | 49 |
״המהפכה החוקתית״
כוחה של המערכת המשפטית בישראל נשען על ארבעה יסודות. הראשון היה הליך מינוי השופטים. הם מונו בידי ועדה שבה החזיקו הפוליטיקאים מאז 1953 בארבעה מתוך תשעה מושבים, ואילו השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין החזיקו יחד ברוב[13],[14]. היסוד השני היה סמכותו של בית המשפט העליון לפסול חוקי כנסת. בית המשפט העליון ובג״ץ, בית המשפט הגבוה לצדק, הם אותו בית משפט ואותם שופטים. כבית המשפט העליון הוא דן בערעורים על החלטות של ערכאות נמוכות יותר; כבג״ץ הוא דן בעתירות של אזרחים נגד רשויות השלטון כערכאה ראשונה ואחרונה[15]. בפסק הדין בעניין בנק המזרחי מ־9 בנובמבר 1995 הכיר בית המשפט העליון בעליונותם החוקתית של חוקי היסוד וביסס את סמכותו לבטל חוקים רגילים הסותרים את הדרישות החוקתיות המעוגנות בהם[16]. עוד קודם לכן הגן בית המשפט על הוראות משוריינות מסוימות בחוקי היסוד, אך לא ניסח עיקרון כללי של עליונותם[17]. נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק כינה זאת מהפכה חוקתית[17].
היסוד השלישי היה עילת הסבירות. מכוחה פסל בג״ץ החלטות של הממשלה ושל שרים, גם אם היו חוקיות מבחינה פורמלית, כאשר מצא שהן בלתי סבירות באופן קיצוני — כלומר התקבלו בלי לשקול שיקולים חשובים או תוך מתן משקל בלתי מידתי בעליל לשיקולים השונים[18]. העילה נגעה להחלטות שלטוניות, ולא לחוקים. ב־18 בינואר 2023 קבע בג״ץ, ברוב של עשרה מול אחד, כי מינוי יו״ר ש״ס אריה דרעי לשר אינו סביר באופן קיצוני בשל הרשעותיו הפליליות, ונתניהו נאלץ לפטרו[19],[20]. היסוד הרביעי היה מערך הייעוץ המשפטי. היועץ המשפטי לממשלה ממלא שני תפקידים: הוא עומד בראש התביעה הכללית, ובמקביל נותן לממשלה חוות דעת משפטיות המחייבות אותה, כפי שמחייבות אותה גם חוות הדעת של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה[21],[22].
ארבעת היסודות של המערכת המשפטית
מינוי שופטים
בהרכב הקודם החזיקו הפוליטיקאים בארבעה מתשעת המושבים; השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין החזיקו יחד ברוב.
ביקורת על חקיקה
מאז פסק דין בנק המזרחי מ־1995 נבחנת התאמתם של חוקים רגילים לחוקי היסוד.
עילת הסבירות
בחינת החלטות הממשלה והשרים בשל אי־סבירות קיצונית. מדובר בהחלטות שלטוניות, ולא בחוקים.
הייעוץ המשפטי
חוות הדעת המשפטיות מחייבות את הממשלה. היועץ המשפטי לממשלה עומד גם בראש התביעה הכללית.
שר המשפטים יריב לוין הציג את הרפורמה ב־4 בינואר 2023, והיא נגעה בכל ארבעת היסודות[23]. הממשלה הייתה אמורה לקבל את כוח ההכרעה בוועדה לבחירת שופטים. הכנסת הייתה יכולה לחוקק מחדש, ברוב של 61, חוק שבית המשפט העליון פסל. בג״ץ לא היה יכול עוד לפסול החלטות ממשלה מכוח עילת הסבירות. השרים היו מקבלים סמכות למנות ולפטר בעצמם את יועציהם המשפטיים, וחוות הדעת של היועצים היו חדלות להיות מחייבות[22],[23].
סקר דור מוריה על יחסם של הישראלים לרפורמה המשפטית נערך ב־2023 בידי מכון המחקר ״מאגר מוחות״. המדגם כלל 1,000 ישראלים בגירים, עם טעות דגימה של 3.1% ברמת ביטחון של 95%[24]. 63% מהנשאלים סברו שנדרשת רפורמה כלשהי במערכת המשפט, ושיעורם בקרב בעלי הדעה היה 72%. 60% תיארו את מערכת המשפט כלא יעילה או כבעלת יעילות נמוכה; 61% מהמשיבים תיארו אותה כבירוקרטית ואיטית מדי; ו־60% מבעלי הדעה לא נתנו בה אמון או נתנו בה אמון מועט. 4% השתתפו בקביעות בהפגנות נגד הרפורמה, ואילו 89% לא השתתפו או השתתפו לעיתים רחוקות[25]. חוסר האמון הגבוה ביותר בבית המשפט נרשם בקרב הימין, והשמאל היה הקבוצה היחידה שבה מדד האמון היה חיובי[26].
החוק הראשון של הרפורמה היה ביטול עילת הסבירות. הכנסת אישרה אותו ב־24 ביולי 2023 כתיקון לחוק־יסוד: השפיטה[18]. תגובת בית המשפט המחישה את חשיבותה של העילה למערכת המשפט. בדרך כלל דן בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים, ובתיקים בעלי חשיבות מיוחדת הוא מכנס הרכב מורחב. בעתירות נגד תיקון הסבירות דנו, לראשונה בתולדותיו, כל 15 שופטי בית המשפט[15],[27]. חוקי היסוד ממלאים בישראל את מקומה של חוקה כתובה, ועד אז לא ביטל בית המשפט אף אחד מהם[28]. ב־1 בינואר 2024 קבע, ברוב של 12 מול שלושה, כי יש לו סמכות לבקר גם חוקי יסוד, וברוב של שמונה מול שבעה ביטל את התיקון[27],[29]. את הסמכות לפסול חוקי יסוד — כמו את הסמכות לפסול חוקי כנסת ב־1995 — נטל בית המשפט העליון לעצמו בפסק דין שלו, ולא קיבל מהכנסת[27]. לוין אמר שההחלטה פוגעת באיזון בין רשויות השלטון[29].
ב־27 במרץ 2025 אישרה הכנסת את החוק הנוגע לוועדה לבחירת שופטים ברוב של 67 מול אחד; האופוזיציה החרימה את ההצבעה[30],[31]. החוק מוציא מהוועדה את שני נציגי לשכת עורכי הדין ומקנה לפוליטיקאים שישה מתוך תשעת המושבים — ארבעה לממשלה ושניים לאופוזיציה. הוא נכנס לתוקף בכנסת הנוכחית, הכנסת ה־26[14]. ביום אישורו הבטיחו יאיר לפיד, בני גנץ ואביגדור ליברמן לבטלו בכנסת הבאה[30].
ב־15 ביולי 2026 אישרה הכנסת את החוק הנוגע ליועץ המשפטי לממשלה ברוב של 61 מול 51[21]. על פיו, חוות הדעת של היועץ יהפכו להמלצות שהממשלה רשאית לדחות. הממשלה תוכל להציג בבית המשפט עמדה עצמאית ולשכור עורך דין פרטי אם היועץ יסרב לייצגה[21]. הצעת החוק כללה גם פיצול בין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לבין תפקיד ראש התביעה הכללית, אך הוראה זו לא נכללה בנוסח הסופי[21]. החוק ייכנס לתוקף ב־1 בינואר 2027[21].
במקביל קידם שר התקשורת שלמה קרעי רפורמה באסדרת השידורים. על רקע הרפורמה סירבה הממשלה ב־5 ביולי 2026, לראשונה בתולדות ישראל, לקיים בגלוי את החלטת בג״ץ בנוגע למועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, המאסדרת הממלכתית של ערוצי הטלוויזיה המסחריים. דור מוריה תיארה זאת כמשבר חוקתי[32],[33]. ב־19 ביולי הקפיא בית המשפט חלק מחוק קרעי, והשר טען שאין לבית המשפט סמכות להקפיא או לפסול חוקים[34]. ביטול חוק התקשורת הוא חלק מאותו עימות על סמכויות בית המשפט.
״נמנה עשרה שופטים לבית המשפט העליון״
ביטול הרפורמה המשפטית הפך למשימה הראשונה גם משום שזהו הסעיף היחיד שעליו מסכימים כל 67 חברי הכנסת של הגוש והסיעות הערביות. בנושאים האחרים הגוש מפוצל לאורך שני קווי שבר. חלק מחבריו שוללים ממשלה הנשענת על המפלגות הערביות. גם היחס לנתניהו אינו אחיד: ליברמן ויאיר גולן מסרבים לשבת עמו בממשלה[35], יאיר לפיד מוכן לרוטציה רק אם איזנקוט יכהן ראשון, ואיזנקוט עצמו מתנגד לכל רוטציה. מתוך ה־67 הצביעו 63 בעד הביטול, וללא הקולות הערביים הוא היה זוכה לכל היותר ב־48 קולות.
חשוב להשלים את ביטול הרפורמה המשפטית לפני הקמת הממשלה גם בשל האפשרות לרוטציה. ב־19 בנובמבר נודע שמתווכים מציעים ממשלת אחדות שבה יכהן נתניהו כראש ממשלה בשנתיים הראשונות, ולאחר מכן ייבחר לנשיא לפני תום כהונת הנשיא המכהן[36]. אם חוק 2025 יישאר בתוקף, ממשלת נתניהו תקבל ברוטציה כזו את ההשפעה על מינוי שופטים שהחוק מקנה לה. ביטול החוק לפני הקמת הממשלה מסיר את האפשרות הזאת.
במערכת המשפט תלויים גם נושאים שטרם הושגה עליהם הסכמה בגוש. הראשון הוא גיוס החרדים. ב־25 ביוני 2024 קבע בג״ץ פה אחד, תשעה מול אפס, כי בהיעדר חוק הפוטר תלמידי ישיבות משירות, המדינה חייבת לגייסם ולהפסיק לממן ישיבות שתלמידיהן משתמטים משירות[37],[38]. איזנקוט הציג לשותפיו הצעת חוק גיוס ואמר שלצה״ל חסרים 12 אלף לוחמים. הרב דב לנדו הודיע שלא יקבל חוק הקובע מכסות לתלמידי ישיבות, והליכוד הציע למפלגות החרדיות להפסיק מעצרי עריקים באמצעות המשרדים שנותרו בשליטתו[39]. כל עוד החלטות בית המשפט וחוות הדעת של היועץ המשפטי מחייבות, הגיוס מתבצע מכוח פסיקת בג״ץ גם בלי חוק חדש, והבטחת הליכוד לעצור את המעצרים באמצעות המשרדים סותרת פסיקה זו. בצלאל סמוטריץ׳ כבר אמר כיצד ישנה זאת המחנה שלו. עוד ב־17 בפברואר 2026 הבטיח: ״בקדנציה הבאה נמנה עשרה שופטים לבית המשפט העליון, יועץ משפטי חדש לממשלה ופרקליט מדינה חדש״[40].
גם גורלו של נתניהו עצמו, העומד לדין פלילי, תלוי ביועץ המשפטי ובשופטים. כעת דורשים מהיועץ לפתוח בחקירה נוספת. התוכנית ״עובדה״ בערוץ 12 דיווחה שהמידע שהוביל למעצר פעילי רע״ם ביום הבחירות הגיע מלשכת ראש הממשלה[41]. הלשכה כינתה את התחקיר שקרי, אך אישרה שראש הסגל שלה, עידו נורדן, קישר בין מקור המידע לבין המשטרה[42]. ראשי גוש השינוי והסיעות הערביות, ובהם ליברמן, לפיד, גולן וטיבי, דרשו מהיועץ המשפטי לפתוח בחקירה פלילית נגד הלשכה; ליברמן כינה זאת התערבות בלתי חוקית של הלשכה בבחירות[43]. איזנקוט אמר שאין לאפשר לנתניהו להישאר בראשות הממשלה אפילו דקה נוספת[43].
״הנאום של לוין על סטרואידים״
ביטול הרפורמה המשפטית מקודם באמצעות קולות המפלגות הערביות, בעוד חברי קואליציית נתניהו מכנים סיעות אלה ״תומכי טרור״[44]. נפתלי בנט וליברמן מצביעים יחד עמן בעד הביטול, אך מסרבים לממשלה שתישען על אותם קולות[45]. על הסתירה הזאת בונה הליכוד את הטקטיקה שלו. ב־18 בנובמבר העביר בקריאה טרומית את הצעת החוק של אופיר כץ לשלילת זכויות מחברי כנסת שאינם מכירים בחמאס כארגון טרור, ברוב של 48 מול אפס[46]. הצבעה נגד הייתה מציבה את גוש השינוי לצד הסיעות הערביות בסוגיית חמאס; הצבעה בעד הייתה מביאה לקרע עמן. גוש השינוי יצא אפוא מהאולם יחד עם רע״ם והרשימה המשותפת, וכינה את המהלך תיאטרון פוליטי[46].
בפגישת ראשי הגוש הזהיר בנט את שותפיו שממשלה שתושבע בקולות ערביים תיתפס במחנה הימין כפי שנתפסה רפורמת לוין במחנה השמאל, ואף ביתר חריפות: ״השבעת ממשלה בקולות הערבים תהיה לצד השני כמו הנאום של לוין על סטרואידים״. ב״נאום של לוין״ התכוון לדברי השר בינואר 2023, שפתחו את הרפורמה המשפטית ואת המחאה ההמונית נגדה. לוין עצמו כינה את הביטול ב־18 בנובמבר בושה והבטיח: ״כל מה שאתם מנסים לבטל יחזור, ובעוצמה גדולה עוד יותר״[47].
מערכת המשפט חדלה להיות רק אחת מרשויות השלטון. בעיני שני המחנות היא קשורה לקולות הערביים, לגיוס החרדים ולתיק הפלילי של נתניהו; לפיכך העמדה ביחס לבית המשפט מבטאת עמדה ביחס לכל הנושאים האלה כחבילה אחת. במחנה הימין נתפסת הצבעה בעד ביטול הרפורמה כהצבעה בעד הערבים, בעד מעצרי חרדים ובעד שליטה מוחלטת של היועצים המשפטיים והשופטים בכנסת וברשויות השלטון האחרות. בעיני המחנה הלאומי־דתי, מערכת המשפט שהמפלגות הערביות משיבות לה את כוחה הופכת למכשיר להרס המדינה היהודית ולהפיכתה למדינה ליברלית חילונית שבה כוח ההכרעה מצוי בידי ״תומכי טרור״.
״קץ ההיסטוריה״ מול ״הוויתור על גבולות״
הרפורמה המשפטית לא הייתה תחום הפעולה היחיד של קואליציית נתניהו. תחום אחר היה החלת ריבונות ישראלית בגדה המערבית. החלטות בנושא התקבלו בעיקר בקבינט, וגורלן תלוי ביועץ המשפטי ובבג״ץ. ב־8 בפברואר 2026 הרחיב הקבינט המדיני־ביטחוני את הפיקוח הישראלי לשטחי A ו־B והעביר למינהל האזרחי את סמכות מתן היתרי הבנייה בחברון. ב־15 בפברואר אישרה הממשלה רישום קרקעות בגדה המערבית לראשונה מאז 1967[48],[49],[50]. החלטת הכנסת מ־23 ביולי 2025 הקוראת להחלת ריבונות ביהודה, בשומרון ובבקעת הירדן לא הייתה מחייבת[51]. ב־22 באוקטובר 2025 עברה הצעת החוק של אבי מעוז להחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון בקריאה טרומית, ברוב של 25 מול 24; הצעת החוק של אביגדור ליברמן להחלת ריבונות במעלה אדומים עברה ברוב של 32 מול תשעה. אף אחת מהן לא התקדמה מעבר לקריאה הטרומית[52],[53]. ליברמן עצמו מונה ב־16 בנובמבר לראש ועדת החוץ והביטחון הזמנית, המפקחת על הצבא, שירותי הביטחון ומדיניות החוץ עד להקמת הוועדות הקבועות[54].
בעזה, בלבנון ובסוריה לא התקבלו החלטות על ריבונות; יש בהן אזורי ביטחון של צה״ל והצהרות של שרים. במרץ 2026 אמר סמוטריץ׳ שנהר הליטני צריך להיות הגבול החדש עם לבנון, בדומה ל״קו הצהוב״ בעזה ולפסגת החרמון בסוריה. ב־27 בספטמבר קרא לספח שטח לפחות עד ״הקו הצהוב״ בעזה ועד הליטני בלבנון[55],[56]. במשא ומתן על ממשלת אחדות מנה הליכוד בין עקרונותיו, לדברי מקורות בגוש איזנקוט, את השארת צה״ל בעמדותיו בכל החזיתות עד להסרת האיומים[57].
אפשר להניח שגוש השינוי ינסה לבטל את השינויים שחוללה הקואליציה הלאומית־דתית בשני מסלולים: בהחלטות של הממשלה החדשה ובבחינה משפטית של צעדים שכבר התקבלו. החלטת ממשלה ניתנת לביטול בהחלטת ממשלה, בלי הצבעה בכנסת. היועץ המשפטי יכול לקבוע שהחלטות שכבר התקבלו בעניין הריבונות סותרות את החוק ואת התחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל; בג״ץ יכול לבטלן בעקבות עתירות, בין היתר מכוח עילת הסבירות. כל החלטה חדשה על אזורי ביטחון תעמוד לאותה בחינה. הסיעות הערביות עלולות שלא לתמוך בממשלה שתמשיך בהחלת ריבונות בגדה המערבית ותשאיר את אזורי הביטחון בעזה, בלבנון ובסוריה; ללא קולותיהן אין לגוש השינוי רוב. הצעות החוק בעניין הריבונות עלולות להוות בעיה גם בתוך הגוש עצמו, שכן את אחת מהן הגיש ליברמן, והמחלוקת על הריבונות עשויה לחצות את גוש השינוי מבפנים.
מאחורי המחלוקת על בית המשפט ועל הריבונות ניצבות שתי תמונות של עתיד ישראל, שדור מוריה תיארה כ״קץ ההיסטוריה״ וכ״הוויתור על גבולות״[58]. בעיני הציונים החילונים, ישראל היא מדינה דמוקרטית שכבר נבנתה, בעלת כלכלה חזקה ומוניטין מוסרי, הזקוקה להכרה חיצונית ולגבולות מוכרים. בעיני הציונים הלאומיים־דתיים, בנייתה של ישראל טרם הושלמה ואין לה גבולות סופיים, משום שכל יישוב חדש וכל החלטה על ריבונות ממשיכים את מפעל הבנייה הזה[58]. ביטול הרפורמה המשפטית משיב כוח לבית המשפט וליועץ המשפטי, שעליהם נשענת ישראל של הציונים החילונים. ביטול ההחלטות על הריבונות בגדה המערבית מעמיד בספק את הרחבת ההתיישבות ואת צירוף השטחים, שבלעדיהם בניית ישראל, כפי שהציונים הלאומיים־דתיים מבינים אותה, מאבדת את משמעותה. עבור כל צד, ויתור כאן פירושו ויתור על תפיסתו את עתיד ישראל.
צילום גדי איזנקוט: Yahav Trudler / Yahav Studio; פוטומונטאז׳ מערכתי. העטיפה מופצת ברישיון CC BY-SA 3.0.
מקורות
- JFeed, Knesset elects Kahana speaker and approves nine temporary deputies, 17.11.2026, jfeed.com ↩
- Khaleej Times, Israel president to name PM candidate on Nov 8, 06.11.2026, khaleejtimes.com ↩
- JNS, Knesset approves 9 deputy speakers, including MKs Tibi, Taha, 16.11.2026, jns.org ↩
- Davar, Knesset approves the Arrangements Committee proposed by Roy Folkman, 11.11.2026, davar1.co.il ↩
- The Times of Israel, Knesset panel waives waiting period, allowing Eisenkot bloc to advance repeal of judicial overhaul, 18.11.2026, timesofisrael.com ↩
- JFeed, Kahana vows Knesset will obey court rulings, 18.11.2026, jfeed.com ↩
הצגת כל המקורות (58)צמצום הרשימה
- Bloomberg via China Daily, Netanyahu rushes disputed laws to lock in allies before Israeli election, 16.07.2026, chinadailyhk.com ↩
- Ynet, the bloc seeking to replace Netanyahu prioritizes repealing judicial overhaul laws, 11.2026, ynetnews.com ↩
- Ynet, Legislative blitz, anti-Netanyahu bloc races to undo judicial reform before new government takes office, 11.2026, ynetnews.com ↩
- Ynet, Eisenkot bloc begins push to reverse Netanyahu's laws with judicial overhaul repeal, 18.11.2026, ynetnews.com · אתר הכנסת ↩
- The Times of Israel, Knesset votes 63-47 to repeal law weakening AG's powers in preliminary vote, 18.11.2026, timesofisrael.com ↩
- JFeed, Knesset takes first step toward repealing judicial selection committee law, 18.11.2026, jfeed.com ↩
- Jordan News, Knesset approves law that will forever change the Israeli judiciary, 27.03.2025, jordannews.jo ↩
- Associated Press, Israel's parliament approves a key part of Netanyahu's divisive judicial overhaul, 27.03.2025, clickorlando.com ↩
- Wikipedia, Supreme Court of Israel, en.wikipedia.org ↩
- Supreme Court of Israel, CA 6821/93 United Mizrahi Bank v. Migdal Cooperative Village, 09.11.1995, versa.cardozo.yu.edu ↩
- Wikipedia, United Mizrahi Bank v. Migdal Cooperative Village, en.wikipedia.org ↩
- Israel Democracy Institute, The Standard of (Extreme) Unreasonableness, idi.org.il ↩
- The Times of Israel, In bombshell ruling, High Court nixes Shas head Deri from serving as minister, 18.01.2023, timesofisrael.com ↩
- Globes, Netanyahu fires Deri following High Court ruling, 22.01.2023, en.globes.co.il ↩
- Ynet, Knesset passes law curbing attorney general's powers, 15.07.2026, ynetnews.com ↩
- Dor Moriah, The judicial reform, introduction to the study, main points of the reform (Russian), 2023, dor-moriah.org.il ↩
- JNS, Israel's Justice Minister announces sweeping plan for judicial reform, 04.01.2023, jns.org ↩
- Dor Moriah, Israelis' attitudes to the judicial reform, methodology, Maagar Mochot survey, 1,000 respondents (Russian), 10.06.2023, dor-moriah.org.il ↩
- Dor Moriah, Main results of the survey on Israelis' attitudes to the judicial reform (Russian), 10.06.2023, dor-moriah.org.il ↩
- Vesti, Dan Fayutkin, Igor Kaminnik, Maidan technologies in Israel, how and why the protest against judicial reform is inflated (Russian), Dor Moriah survey, fieldwork by Maagar Mochot, 12.06.2023, vesty.co.il ↩
- Bloomberg, Israel's top court overturns Netanyahu's judicial oversight law, 01.01.2024, bnnbloomberg.ca · תקציר רשמי בתרגום לאנגלית ↩
- World Israel News, A first, Israeli High Court strikes down amendment to Basic Law, 01.01.2024, worldisraelnews.com ↩
- Ynet, In historic 1st, Supreme Court strikes down Basic Law amendment, 01.01.2024, ynetnews.com ↩
- TPS, Knesset gives government greater control over judicial appointments, 27.03.2025, tps.co.il ↩
- International IDEA, Democracy Tracker, Israel, March 2025, idea.int ↩
- The Times of Israel, In first, government vows to disobey High Court ruling, setting up constitutional crisis, 05.07.2026, timesofisrael.com ↩
- Dor Moriah, How the Opposition Is Building the Case to Reject the Election Result, 08.07.2026, dormoriah.substack.com ↩
- The Jerusalem Post, High Court freezes elements of Communications Minister Karhi's media law, 19.07.2026, jpost.com ↩
- The Jerusalem Post, Yisrael Beytenu reaffirms refusal to join a unity government with Netanyahu, 15.11.2026, jpost.com ↩
- Ynet, The new idea, Netanyahu to serve two years as prime minister and move to the President's Residence (Hebrew), 19.11.2026, ynet.co.il ↩
- The Jerusalem Post, High Court unanimously rules against exemption for haredim in IDF, 25.06.2024, jpost.com · פסק הדין ↩
- UPI, Israel's High Court rules government must begin drafting ultra-religious students into military, 25.06.2024, ca.news.yahoo.com ↩
- JFeed, Rabbi Lando rejects Eisenkot draft plan, 11.2026, jfeed.com ↩
- Israel National News, Smotrich on appointing judges and the attorney general in the next term, 17.02.2026, israelnationalnews.com ↩
- Ynet, Report, Netanyahu aides suspected of fueling election fraud claims with planted intelligence, 11.2026, ynetnews.com ↩
- JFeed, Prime Minister's Office response to the Channel 12 report on the Ra'am arrests, 11.2026, jfeed.com ↩
- Ynet, Calls mount for a criminal investigation into the Prime Minister's Office, 11.2026, ynetnews.com ↩
- JNS, Tensions flare during Netanyahu's address to newly sworn-in Knesset, 10.11.2026, jns.org ↩
- Israel Hayom, Eisenkot, Liberman meet for coalition talks as major hurdles remain, 09.11.2026, israelhayom.com ↩
- The Times of Israel, Eisenkot bloc walks out of vote on Likud bill targeting MKs who won't call Hamas a terror group, 18.11.2026, timesofisrael.com ↩
- Israel National News, Judicial reform laws headed for repeal, 18.11.2026, israelnationalnews.com ↩
- The Times of Israel, Security cabinet okays West Bank policy overhaul, 08.02.2026, timesofisrael.com ↩
- Ynet, Cabinet approves far-reaching moves to deepen West Bank control, 08.02.2026, ynetnews.com ↩
- Al-Ahram, Israel approves land registration in West Bank for first time since 1967, 15.02.2026, english.ahram.org.eg ↩
- The Times of Israel, Knesset votes 71-13 for non-binding motion calling to annex West Bank, 23.07.2025, timesofisrael.com ↩
- Ynet, Knesset backs West Bank sovereignty bill, defying Netanyahu's withdrawal plea, 22.10.2025, ynetnews.com ↩
- The Jerusalem Post, Way to sovereignty, MKs react to preliminary vote, 23.10.2025, yahoo.com ↩
- JFeed, Liberman confirmed as chairman of the temporary Foreign Affairs and Defense Committee, 16.11.2026, jfeed.com ↩
- Israel National News, Smotrich, the Litani must be our new border with Lebanon, 23.03.2026, israelnationalnews.com ↩
- The New Arab, Smotrich calls for West Bank war, annexation of Lebanon, Gaza areas, 27.09.2026, newarab.com ↩
- Ynet, Likud conditions for a unity government according to Eisenkot bloc sources, 18.11.2026, ynetnews.com ↩
- Dor Moriah, Igor Kaminnik, The end of history versus the rejection of borders, 26.10.2026, dor-moriah.org.il ↩


קשרים עולמיים
מחקר וארכיון




