מחקר חדש חושף פער מסוכן בין תפיסת הציבור הישראלי לבין המציאות הגיאופוליטית
שמונים אחוז מהישראלים רואים בטורקיה איום. אולם רק כ-6% מצביעים על הגורמים שמסוגלים יותר מכולם לבלום אותו. הפער הזה אינו סתם סקרנות סטטיסטית — הוא עשוי לעצב את האופן שבו הציבור הישראלי מפרש את האפשרויות העומדות בפני המדינה בסוריה, ולא בהכרח לטובה.
אלה ממצאיו של מחקר סוציולוגי מקיף שערך המרכז לניתוח אסטרטגי "דור מוריה" בדצמבר 2025. הסקר כלל למעלה מ-1,000 נשאלים — מדגם מייצג של החברה הישראלית. התמונה המתקבלת מעוררת דאגה.
הנקודה העיוורת: רוסיה
נתחיל בממצא המפתיע ביותר. כאשר נשאלו "איזו מדינה או ארגון נמצאים בעמדה הטובה ביותר לבלום את האיום הטורקי?", 55% מהישראלים ענו: ארצות הברית. בקרב המשיבים היהודים, הנתון עולה ל-60%. בקרב דתיים — הוא מגיע לכמעט 66%.
ורוסיה? כ-6.5% בלבד — בערך עשירית. שחקנים גיאופוליטיים אחרים, כולל האיחוד האירופי ונאט"ו, לא עלו מעל טווח השגיאה הסטטיסטית. שניהם זכו לתמיכה של כשליש בלבד מזו שקיבלה רוסיה.
אולם במציאות, רוסיה נותרה השחקן החיצוני שאין לוותר עליו בסוריה. היא מחזיקה בבסיס ימי בטרטוס ובבסיס אווירי בחמיימים. נשיא סוריה החדש, אחמד א-שרע — לשעבר מפקד מיליציה שעל ראשו הוצב פרס אמריקאי של 10 מיליון דולר — לפי הדיווחים, פנה למוסקבה בבקשה להחזיר את המשטרה הצבאית הרוסית לשטח.
הנתון הבא מלמד אפילו יותר: רק 4.7% מהישראלים רואים בפריסת כוחות רוסיים באזור חיץ בשטח סוריה כאפשרות ריאלית. פחות מ-5%, אף שתרחיש זה נדון באופן פעיל במעגלים דיפלומטיים. יתרה מזאת, למעלה מ-50% מהמשיבים אינם רואים דרך להעברה שקטה של שטחים — מה שמצביע ישירות על הצורך בהסדר חיץ כלשהו.
חוקרי "דור מוריה" מתארים זאת כ"ציפיות מופרזות מפעולה אמריקאית" ו"אמונה יתרה בשחקן בודד". משיבים רבים, לטענתם, פועלים על פי הנחות שעוצבו בעידן שלאחר המלחמה הקרה, כאשר אמריקה הייתה מעצמת העל היחידה.
חברה בסתירה עם עצמה
זה אינו אות האזהרה הראשון. באוקטובר 2025 פרסם אותו צוות של "דור מוריה" מחקר בשם "ציבור מפוצל". הממצאים היו לא פחות מטרידים.
שבעים ואחד אחוז מהישראלים טענו כי ניתן ליישם את תוכנית טראמפ לעזה ללא השתתפות רוסיה, סין או הודו — בעולם שבו מדינות אלה מעצבות יותר ויותר את הדינמיקה הכלכלית והפוליטית במזרח התיכון.
מפתיעה עוד יותר היא יכולתם של הישראלים להחזיק בעמדות סותרות בו-זמנית. ביוני תמכה שליש מהמשיבים בסיפוח מלא של השטחים הפלסטיניים. ארבעה חודשים מאוחר יותר, 41% מאותם ישראלים כינו את תוכנית טראמפ — הצופה הקמת ממשלה פלסטינית — כתואמת את האינטרסים הביטחוניים של ישראל.
כיצד ניתן ליישב זאת? מסקנת החוקרים חד-משמעית: הנתונים מצביעים על נטייה לשיפוט תגובתי ולתגובה לאירועים נקודתיים, ולא על חשיבה אסטרטגית.
הגורם הטורקי: איום שרואים אך לא מבינים
נחזור לסקר דצמבר. טורקיה נתפסת כאיום כמעט באופן קונצנזואלי: 37% רואים בה סכנה צבאית ואידיאולוגית כאחד; 32% נוספים רואים בה איום אידיאולוגי בלבד. רק 9% סבורים שאנקרה אינה מהווה איום.
אבל מה עומד מאחורי המספרים האלה?
טורקיה נתפסת באופן נרחב כמי שמפעילה השפעה עודפת על ממשלת סוריה החדשה. האקאן פידאן, ראש המודיעין הטורקי ויורשו הסביר של ארדואן, מעורב עמוקות במדיניות הסורית של אנקרה. גורמים טורקיים התחייבו לאמן 300,000 חיילים סוריים. צילומים ודיווחים ממצעדים של הצבא הסורי החדש, שפורסמו בכלי תקשורת אזוריים, הראו דגלים המזוהים עם קבוצות הקשורות לאל-קאעידה מתנוססים לצד הדגל הלאומי.
ומה קורה לאלה שאינם משתלבים בפרויקט האיסלאמיסטי בחסות טורקיה?
המיעוטים: מחיר חוסר המעש
הנתונים שמביא "דור מוריה" קשים.
העלווים, המיעוט הדתי שהיווה את עמוד השדרה של משטר אסד, עומדים בפני קטסטרופה הומניטרית. במרץ 2025 גבתה טבח המוני כ-1,400 קורבנות. האו"ם סיווג את האירועים כפשעי מלחמה אפשריים. למעלה מ-9,000 עלווים מוחזקים לפי הדיווחים במעצר ללא אישום. כ-40,000 נמלטו ללבנון.
בנובמבר יצאו העלווים להפגנות המוניות ב-42 מוקדים ברחבי סוריה. בחלק מההפגנות הופיעו דגלי ישראל. מנהיג קהילתי מהעיר החופית בניאס פנה ישירות: "אני קורא לישראל: הגנו עלינו, כפי שהבטחתם להגן על הדרוזים."
הדרוזים לא סבלו פחות. ביולי 2025 נהרגו למעלה מ-1,600, לפי המצפה הסורי לזכויות אדם. ארגוני זכויות אדם תיעדו 401 הוצאות להורג ללא הליך משפטי. מאה וחמש נשים ונערות נחטפו לפי הדיווחים. כ-150,000 נעקרו מבתיהם. אף לא נציג דרוזי אחד יושב בפרלמנט החדש — הבחירות באזורים הדרוזיים בוטלו בנימוק של "שיקולי ביטחון".
הכורדים מתמודדים עם לחץ טורקי בלתי פוסק. הסכם מרץ 2025 עם דמשק מכיר רשמית בממשלה המרכזית אך משמר אוטונומיה דה-פקטו. ארה"ב ממלאת את מה שגורמים רשמיים כינו "תפקיד מרכזי" בהגנה על האינטרסים הכורדיים, אך וושינגטון מתכננת למשוך כוחות.
הנוצרים הם הקורבנות הפחות נראים. ביוני 2025 פגע פיגוע בכנסייה היוונית-אורתודוקסית מאר אליאס בדמשק. בין 25 ל-30 מתפללים נהרגו במהלך התפילה — המתקפה הראשונה מסוגה על קהילה נוצרית מאז 1860.
טראמפ אמר כי תקיפות אחרונות על מטרות בניגריה נועדו להגן על נוצרים באפריקה. השאלה כעת: כיצד ארה"ב תגן על נוצרים בסוריה?
חגורה אנטי-ג'יהאדיסטית: תפיסה ומציאות
מומחי "דור מוריה" מציעים את הרעיון של "חגורה אנטי-ג'יהאדיסטית" — היקף אסטרטגי של אוטונומיות אתנו-דתיות שנועד לבלום את המשטר האיסלאמיסטי בדמשק ואת ההתפשטות הטורקית.
הרעיון פשוט: שלושה אזורים, שלושה גורמי ערבות חיצוניים.
דרום סוריה: אוטונומיה דרוזית תחת הגנה ישראלית. ה"וושינגטון פוסט" דיווח על משלוחי נשק ישראליים לכוחות דרוזיים חמושים. ראש הממשלה נתניהו ביקר באופן אישי באזור החיץ והתחייב להגן על הדרוזים.
הצפון-מזרח: אוטונומיה כורדית תחת מטריית ארה"ב. הכורדים שולטים במשאבי נפט וגז, וכן במתקני מעצר המחזיקים כ-10,000 לוחמי דאעש.
החוף: אוטונומיה עלווית באזור הבסיסים הרוסיים. לטקיה וטרטוס הם שטחים עלוויים מסורתיים — וגם אתרי מתקנים צבאיים רוסיים.
שלושה אזורים. שלושה גורמי ערבות. אינטרס משותף אחד: למנוע מהציר האיסלאמיסטי בחסות טורקיה לבלוע את כל סוריה.
חלון ההזדמנויות
החוקרים מזהירים כי חלון ההזדמנויות צר. ככל שהקהילה הבינלאומית מתמהמהת, כך עולים הסיכונים: זוועות המוניות נגד מיעוטים, מלחמה אזורית בין ישראל לטורקיה, משבר הגירה חדש באירופה, והתבססות האסלאם הרדיקלי.
אך המסקנה המרכזית של המחקר היא פנימית. על החברה הישראלית להכיר במציאות של עולם רב-קוטבי. הסתמכות יתר על אמריקה בלבד היא אשליה מסוכנת. ארה"ב מתכננת לצאת מסוריה. מי ימלא את הוואקום?
חמישים וחמישה אחוז מהישראלים מאמינים שאמריקה תבלום את האיום הטורקי. אבל אמריקה עוזבת.
שישה אחוז מכירים בתפקידה של רוסיה. ורוסיה נשארת — עם בסיסים, עם השפעה, עם אינטרסים.
הפער בין המספרים האלה אינו סטטיסטי בלבד. הוא משקף ניתוק בין תפיסה למציאות. וסגירתו כבר אינה אופציה.
המחקר נערך על ידי המרכז לניתוח אסטרטגי "דור מוריה" (חיפה) בשיתוף מרכז המחקר הסוציולוגי "גיאוקרטוגרפיה". כל סקר כלל למעלה מ-1,000 נשאלים, עם טווח שגיאה שאינו עולה על 3.1%.
תוצאות המחקר המלאות זמינות באתר dor-moriah.org.il