חזון עתידה של ישראל: הסכמי אברהם ומדינות הבריקס

מחקר סוציולוגי זה מציג חתך עדכני של דעת הקהל הישראלית בשני כיוונים מדיניים-חוץ חשובים ביותר: הסכמי אברהם ושיתוף פעולה עם מדינות הבריקס. המחקר, שנערך בפברואר 2025 בקרב מדגם מייצג של 1007 משיבים, מראה כיצד אוכלוסיית ישראל רואה את עתיד היחסים הבינלאומיים של המדינה. המחקר בוצע בשיתוף פעולה עם מכון המחקר הסוציולוגי 'גיאוקרטוגרפיה'.

ממצאי מפתח של המחקר:

הסכמי אברהם

  • חשיבות גבוהה: 63.3% מהישראלים רואים בהסכמי אברהם פריצת דרך היסטורית, הפותחת עידן חדש במזרח התיכון.
  • כיסוי תקשורתי לא מספק: רוב המשיבים (43.4%) סבורים כי נושא ההסכמים אינו מיוצג דיו במרחב התקשורתי בישראל.
  • פרספקטיבות כלכליות: 71.6% מהנשאלים רואים בהסכמים הזדמנויות לצמיחה כלכלית ולפיתוח הכלכלה הישראלית.
  • אופטימיות ביחס לערב הסעודית: 62.2% מהמשיבים מעריכים את הסיכויים לנורמליזציה של היחסים עם ערב הסעודית בתקופת נשיאותו של טראמפ כגבוהים.
  • השפעת מנהיגי העולם: ולדימיר פוטין (28.9%) ושי ג'ינפינג (17%) צוינו כמנהיגי העולם המשמעותיים ביותר שיכולים להשפיע על התפתחות ההסכמים (מלבד טראמפ).

שיתוף פעולה עם מדינות הבריק"ס

  • עדיפות מתונה: 40.7% מהישראלים מכירים בחשיבות כיוון זה, אך אינם רואים בו עדיפות בסיטואציה הנוכחית.
  • העדפות גיאוגרפיות: הישראלים רואים את מדינות המזרח התיכון (30.3%) ואירופה (26.4%) ככיווני שיתוף פעולה מועדפים, בעוד שרק 14.7% מציינים את מדינות הבריקס כבעלות עדיפות.
  • השפעה חיובית על היחסים עם ארה"ב: 43.3% מהנשאלים סבורים כי פיתוח קשרים כלכליים עם מדינות הבריקס עשוי להשפיע לטובה על היחסים עם ארה"ב.

חזון עתידה של ישראל

  • מרכז כלכלי: 63.7% מהישראלים היו רוצים לראות את מדינתם כמרכז כלכלי באזור המזרח התיכון.
  • מוקד טכנולוגי: 58.7% מהנשאלים רואים את ישראל כמרכז הטכנולוגי של האזור.
  • עוצמה צבאית: 54.8% מהמשיבים סבורים כי חשוב לשמור על המעמד של כוח צבאי דומיננטי.

המחקר מראה כי החברה הישראלית באופן כללי מעריכה בחיוב יוזמות מדיניות-חוץ לנורמליזציה של היחסים עם מדינות ערב, אך מתייחסת אליהן באופטימיות זהירה. באשר ליחסים עם מדינות הבריקס, רוב הישראלים מכירים בחשיבותם, אך בשלב זה נותנים עדיפות לשיתוף פעולה עם שותפים מסורתיים יותר – מדינות המזרח התיכון ואירופה.

הנתונים המוצגים יהיו שימושיים הן להבנת הלכי הרוח הציבוריים הנוכחיים בישראל והן לחיזוי כיוונים אפשריים של מדיניות החוץ של המדינה בשנים הקרובות.