ב-30 באוקטובר 2018 יתקיימו בחירות מוניציפליות בישראל בהן יצביעו ישראלים לראשי ערים וסגני מועצות מקומיות.
בניגוד לבחירות הקודמות, שנערכו ביום עבודה רגיל, הפעם הוחלט להכריז על חג רשמי כלל ארצי. זה צפוי להגביר את הפעילות של ציבור הבוחרים, שכן אנשים לא יצטרכו לחפש בעצמם כוחות אחרי יום עבודה של שתים עשרה שעות כדי לזחול לקלפי. בהקשר זה צפויה גם עלייה חדה במספר המצביעים דוברי רוסית.
קולות ב"רחוב הרוסי"
חודשיים לפני הבחירות, "רחוב רוסי" הפך למטרה למאמצי קמפיין של מועמדים, הן לראשות העיר והן למועצות המקומיות, שכן הוא יכול להשפיע על תוצאות הבחירות, במיוחד בערים עם אחוז גבוה מאוכלוסיית דוברי הרוסית.
המדען הראשי של משרד העלייה והקליטה, פרופסור זאב חנין, פרסם בשנת 2017 את תוצאות המחקר "ערי ישראל ברוסיה", בו קבע כי נכון יותר יהיה לקרוא לגל העלייה האחרון, החל מ- 2013, "חיפה", אשר אישרה את מעמדה של חיפה כ"בירת ישראל הרוסית. בחיפה, על פי הערכות שונות, כרבע מתושבי קרוב ל-300 אלף אוכלוסיית העיר הם ישראלים דוברי רוסית, והצבעה של "הרחוב הרוסי" יכולה לשנות משמעותית את מהלך הבחירות.
בבחירות לראשות העיר חיפה יש כיום שלושה מועמדים:
ראש העיר הנוכחי יונה יהב, המכהן כבר 15 שנה, ולפי אזרחים ופוליטיקאים רבים הגיע הזמן לעזוב. הוא נתמך מוסרית וכלכלית על ידי מפלגת יש עתיד הפרלמנטרית ומפלגות חרדיות כמו ש"ס ואחרות.
עינת קליש, הממצבת את עצמה כראשת האופוזיציה במועצת העיר ומועמדת לא מערכתית שאינה קשורה לשום קבוצה פיננסית ותעשייתית. היא חתמה על הסכם תמיכה עם הלייבור, מפלגה משמאל הקשת הפוליטית.
דוד עציוני הוא עורך דין ולשעבר מנהיג סניף הנוער בחיפה של מפלגת קולנו, ששימש כיועץ בכיר לשר האוצר משה כחלון בנושאי האוצר העירוניים. עציוני סירב עד כה לתמיכת המפלגה.
אם אנחנו מדברים על סגנונות העבודה של מועמדים עם "הרחוב הרוסי", אז יש גישות שונות.
- יחד עם יונה יהב היא יוליה שטריים, שבמשך שנים רבות סיפקה עבודה עם חוזרים בחיפה בכספי תקציב.
- דוד עציוני פתח מטה דובר רוסית, אגב, המועמד היחיד דובר העברית, וכלל ברשימת סגניו למועצת העיר מועמד דובר רוסית.
- גם עינת קליש טוענת ל"רחוב הרוסי" ומדברת על קיומה של "תקרת זכוכית" לדוברי רוסית ועל אפליה של "רוסים" ברמה המקומית.
ראש האופוזיציה בעיר היה זה שפרסם את הניתוח המראה את היעדרם הכמעט מוחלט של דוברי רוסית בעיריית "בירת ישראל הרוסית". הניתוח הזה כבר גרם לתגובה חריפה של יוליה שטרעים, אוצרת "הרוסים" לראש העיר המכהן, ולדיון ער ברשתות החברתיות בין תומכי מועמדים שונים.
מצב המועמדים והמערך המדיני עשוי להשתנות ב-27 בספטמבר, אז תושלם הגשת רשימות המועמדים הסופיות לתפקיד ראש העיר וסגני מועצת העיר.
עם זאת, כאשר מנתחים את השימוש ב"רחוב הרוסי" בבחירות המקומיות בחיפה, אי אפשר להתעלם מהבחירות הקרובות ב-2019 לכנסת. בישראל הבחירות המוניציפליות מהוות הכנה לבחירות לפרלמנט, והתככים האלקטורליים המרכזיים של 2019 היא האם מפלגות השמאל והפרו-ערביות יצליחו להפיל את בנימין נתניהו באמצעות לקיחת קולות ומנדטים בכנסת ממפלגת הליכוד בראשותו. .
"יום הדין של הסוציולוגיה הישראלית"
בבחירות לכנסת ב-2015, גוש מפלגות השמאל, ששמו שונה ל"מחנה הציוני" ("עבודה" + "א-תנועה") לפני הבחירות, חגג כבר ניצחון על הליכוד הימני.
ב-13 במרץ, ימים ספורים לפני ההצבעה, פרסם העיתון "ידיעות אחרונות" את תוצאות הסקר, לפיו גוש המחנה הציוני-מרכז-שמאל יקבל 26 מנדטים, בעוד מפלגת הימין הליכוד רק 22.
אבל הבחירות הסתיימו, ו"יום הדין של הסוציולוגיה הישראלית" הגיע – אף תחזית לא התגשמה. הליכוד קיבל 28 מנדטים, 6 יותר מהגוש שיצרה העבודה.
ועכשיו, בבחירות 2019, השמאל רוצה לנקום, תוך שימוש בכל הזדמנות כדי "להרוג את הרייטינג של נתניהו". זאת ועוד, לפי מחקר סוציולוגי שערך מכון מידגם באפריל 2018, הליכוד מאבד מנדטים בכנסת, והמחנה הציוני מתחזק את מעמדו.
"עקבות רוסי"
בנוסף למאבק בשחיתות, עולה מכשיר נוסף למלחמה בימין – "רוח הרפאים של העקבות הרוסי" בבחירות בישראל, במיוחד לאור שיתוף הפעולה הפעיל בין ישראל – בדמותם של בנימין נתניהו ורוסיה – בדמותם של בנימין נתניהו. ולדימיר פוטין. הכנת ה"טיעונים" להאשמת הימין כבר בעיצומה בתקשורת האלקטרונית השמאלנית.
כך למשל, פורטל פרטים, הממצב את עצמו כשופר לרעיונות השמאל במגזר הרוסי, פרסם לפני מספר ימים מאמר בעל כותרת משמעותית: "כיצד רוסיה משפיעה על דעותיהם הפוליטיות של הישראלים". מחברו, ולדימיר אידז'ינסקי, המגן על ערכי הקשת הפוליטית השמאלנית, הוא גם מחבר פעיל של שופר נוסף של השמאל הישראלי – הפורטל הרלוונטי.
ההיגיון של המחבר בתיאור השפעת הקרמלין על "הרחוב הרוסי" מעיד מאוד. לדעתו, חשיבותה של ישראל בתוכניות האסטרטגיות הרוסיות קובעת את תשומת הלב של השירותים המיוחדים הרוסים ל"רחוב הרוסי". המחבר קובע כי "הרוב המכריע של הישראלים דוברי הרוסית מצביעים למפלגות הימין, וזה מוזר" לחילונים. כמו כן, מובע חשד לגבי השפעת הקרמלין על סדר היום הפוליטי באמצעות התקשורת הישראלית בשפה הרוסית. ואז, לפתע, תשומת הלב עוברת אל יבגני שטנובסקי, דוקטור לכלכלה ונשיא המכון למזרח התיכון, שמעולם לא הסתיר שהוא תועמלן רוסי. ולדימיר אידז'ינסקי מתחיל לתאר בפירוט את השפעתו על "הרחוב הרוסי" בישראל, תוך ציטוט ציטוטיו של שטנובסקי שנבחרו במיוחד למשימה האידיאולוגית: "היום נתניהו מבין שבוביק מת. תהליך השלום מיצה את עצמו, בכלל. כל הניסויים בוצעו והסתיימו בכישלון.
מניפולציה פשוטה מציגה את הרעיון שהימין הישראלי תלוי ברצון הקרמלין, ונתניהו כבר הופך, במקרה הטוב, לקורבן של השירותים החשאיים הפרו-רוסים, ש"מנסים לתמוך בכוחות המתנגדים לפתרון שלום לסכסוך", "…תועמלנים רוסים מקדמים דעות ימין קיצוני ואנטי-פלסטיני…" כלומר, דעותיהם של בנימין נתניהו ומפלגתו.
שימו לב ש"ביתנו ישראל" ואביגדור ליברמן מעולם לא הוזכרו בכתבה זו. אולי הסיבה נעוצה בעובדה שלפי הסקרים האחרונים, הליכוד, במקרה של התאחדות עם ה-NDI בגוש בחירות, מרוויח פחות מאשר אם הוא מועמד באופן עצמאי. ברור שגיבוש הרשימות של מפלגת הליכוד ביתנו שפעל בבחירות לכנסת ה-19 ב-2013 כבר לא רלוונטי ב-2019. בעימות העולמי של השמאל מול נתניהו, ליברמן משחק בצד של השמאל כשהוא לוקח מהליכוד את קולות "הרחוב הרוסי".
***
אבל בחזרה לבחירות בחיפה. חלק מהמקורות טוענים שעד 70% מהילידים הישראלים יודעים בדיוק למי הם יצביעו. בקרב דוברי הרוסית מדובר ב-30-40% מה"מחליטים", שבעיקרם משתתפים בבחירות. יש לציין גם שרוב דוברי הרוסית "המוכרעים" מצביעים למפלגות הימין והימין הקיצוני. ה"מסה המתנודדת" הנותרת (60-70%) היא יעד לתסיסה של מפלגות שמאל כמו הלייבור או המועמדים שבהם היא תומכת.
כיצד יכולה הצהרה רשמית על עובדת אפליית הרוסים של ראש האופוזיציה במועצת העיר, עינת קליש, לסייע לעבודה ולשמאל בבחירות הקרובות לכנסת ולהפלת "משטר" נתניהו?
ישנן מספר דרכים לזעזע את המצב לפני הבחירות לכנסת ולגבש את ציבור הבוחרים המחאה נגד ראש הממשלה המכהן, המחייבות שימוש פעיל ב"רחוב הרוסי":
- דרישות סוציאליות מהממשלה, הנוקטת מדיניות ליברלית, מגנסיונרים דוברי רוסית, קבוצות מקצועיות (למשל, כמו מאבטחים או אחיות), שעובדים כיום באופן פעיל עם איגודי שמאל, ומנסים להגן על העבודה והחברתית שלהם. זכויות;
- הגברת העימות של דוברי הרוסית הן עם הערבי והן עם המגזר הדתי והחרדי-דתי, בעוד NDI גם משחק תפקיד פעיל בהחמרת המצב;
- ביסוס מצבי רוח מחאה בקבוצות דוברות רוסית ברשתות החברתיות על ידי דה-וירטואליזציה שלהם ופיתוח פלטפורמה משותפת לפעולות מחאה;
- הזרקת דרישות קיצוניות בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי לקהל הבוחרים הימני דובר רוסית כדי להכפיש את מדיניות הביטחון של הממשלה.
"נקודת הרכבה"
כמו כן, יש לקחת בחשבון שלעלייה הנוכחית מאוקראינה יש ניסיון מעשי משמעותי ביישום מסעות מחאה להפלת הממשלה ובארגון קבוצות אגרסיביות קטנות כדי להטות את המצב לכיוון זה או אחר.
לדעתי, המחקר של צוות עינת קליש על הכפשת "רוסים" ברשויות המקומיות, המופץ באופן נרחב בתקשורת בשפה הרוסית, יכול להפוך ל"נקודת מפגש" ליישום הפעילויות הנ"ל של מפלגות וארגוני שמאל. . אחרי הכל, זה נראה כמו הצהרה כמעט רשמית של מנהיג האופוזיציה בעיר, שאיתה אפשר להתחיל לעבוד עם דוברי רוסית בכיוון הנכון.
לפני מספר ימים הודיע דונלד טראמפ, בראיון בלעדי ל-Hill.TV, כי הורה לשחרר מסמכים סודיים של ה-FBI בנוגע ל"התערבות רוסית" בבחירות בארה"ב, שעל בסיסם החלו הדמוקרטים בהליכים וחקירות נגדו. . אנו זוכרים את מצעד הנרתיק ופעולות ופרובוקציות אחרות שאורגנו ואורגנו על ידי הדמוקרטים בניסיון להפיל את דונלד טראמפ ולהחליש את הרפובליקנים בקונגרס.
ברור שבישראל מתכננים השמאלנים, בראשות העבודה, להפעיל את "השביל הרוסי" נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. לכידת "דריסת הרגל החיפאית" על ידי "עבודה" תסייע להפיץ את ההתפתחויות הללו לכלל ישראל במהירות מספקת.
האם "צעדת הנרתיק" בבחירות בחיפה תצליח והאם היא תיצור בסיס לטלטלת המצב לפני הבחירות לכנסת – העתיד הקרוב יראה.
איגור קמינניק עבור carmelmagazine.info
קולאז' של אנה אוטקינה