סיור מידע כאמצעי מאבק
ב-12 בפברואר ארגנו מרכז מוסאווה והעמותה דור מוריה סיור הסברה בכפרי הנגב הלא מוכרים. הטיול איפשר להכיר לפעילים ועיתונאים דוברי רוסית את חיי הבדואים בנגב המתגוררים ביישובים לא מוכרים.
להכיר לישראלים דוברי רוסית את הקשיים והאתגרים העומדים בפני הבדואים כמיעוט דובר ערבית. בביקור השתתפו נציגי מרכז מוסאווה וכן פעילים מדור מוריה. גם נציגי התקשורת בשפה הרוסית מחיפה וצפון ישראל יצאו לנגב.
הכפר אל-עראקיב באישור העות'מאנים.
הסיור התחיל בביקור בכפר אל-עראקיב . הבדואים טוענים כי חיו בשטח זה באישור האימפריה העות'מאנית, אז המנדט הבריטי. אבל ישראל גירשה אותם מהשטח ובשנת 1950 סימנה את אדמתם כ"חסרת בעלים". ישראל, בתורה, טוענת שהכפר מעולם לא היה קיים כאן. הבדואים הורשו רק לרעות בקר. וכי הבדואים ב-1950 לא יכלו לספק שום מסמכים על בעלות על קרקע. הבדואים גם סירבו לרשום באופן רשמי בעלי חיים ומטעים.
כל היישוב אל-עראקיב מורכב מכמה אוהלים ומיניבוסים. מיניבוסים, גם מטלטלין וגם מקרקעין, גם עם וגם בלי גלגלים. מרכז היישוב הוא בית קברות בו הקבר הראשון מתוארך לשנת 1914. המחסור בבתים הוא בדיוק תוצאה של 197 ניסיונות להרוס את הכפר מאז 2010. מכפר זה החלו פרעות הבדואים. פרעות נטיעת עצים לקראת ט"ו בשבט בפברואר 2022. נטיעת העצים מתבצעת על חשבון הקרן הקיימת לישראל. לדברי תושבים מקומיים, נטיעת עצים נועדה להדיח את הבדואים מאדמתם. נטיעת עצים, כמו הריסת בתים, היא המשך למדיניות הרשויות בישראל. לפני ההריסות הראשונות של הכפר ב-2010, גרו כאן 400 איש. עכשיו יש רק כ-20. התושבים אומרים שהשאר חיים ועובדים בערים כדי לתמוך בקהילה. פסקי דין וכליאה של פעילי מחאה בדואים. כלי מאבק של שלטונות ישראל, שמטרתם להחליש את התנגדות הבדואים להריסת בתיהם.
ועדת ההיגוי של הנגב – תולדות המאבק
לאחר מכן ביקרה המשלחת בכפר סוואת אל-אטרש , שם פגשו את העיתונאים והפעילים דוברי הרוסית על ידי זקני משפחת אל-אטרש . הזקנים קיבלו את פני האורחים והביעו תקוותם לסיקור רחב של בעיות הבדואים בנגב. פעילי ועדת ההיגוי של הנגב עדכנו את הנוכחים על המצב הנוכחי ביישובים הבדואים הבלתי מוכרים. הם דיווחו כי מדינת ישראל שולטת בכ-95% מהקרקעות. ערביי הנגב מחזיקים רק ב-5 אחוזים, והסכסוך והרדיפה המתמשכים מכוונים לגרש את הערבים הבדואים. לאפליה ולגזענות יש תפקיד חשוב בהחלטות ממשלת ישראל. יהודי הנגב מחזיקים בקרקע חקלאית, מפעלים ואלפי דונם לחקלאות ודיור. תושבים ערבים נאבקים להבטחת זכויות בסיסיות ושירותים בסיסיים.
אדמות ערביות מוחרמות לבניית פרויקטים לאומיים. כמו רכבת חדשה, מפעל פוספטים, בניית 12 ערים יהודיות חדשות.
הדוברים אמרו כי לאחר האירועים האחרונים בנגב נשא נאום ראש הממשלה נפתלי בנט . בנאום זה הוא איים: "אם תושבי הנגב ימשיכו להפגין, נבנה חומת הפרדה". הדוברים ציינו :הדרישה שלנו לראש הממשלה בנט היא פשוטה וישירה. שהממשלה תשים קץ לאפליה ולגזענות ותן לנו לחיות בכבוד על אדמתנו.»
נשים מלקיה: המאבק לזכויות.
התחנה האחרונה של סיור המידע הייתה אגודת הנשים לקיה . משתתפי הסיור התקבלו על ידי מייסד העמותה , ד"ר אמל אל-סנעא חג'וג' . לערביי הנגב הבדואים יש זכות טבעית לחיות באדמותיהם. יש לממש זכות זו שלהם, למרות התעלמותה המכוונת מצד המדינה במשך שנים רבות. פרויקטים גדולים רבים ביישובים ובערים הבדואים התממשו רק הודות לנחישותם של אנשי הנגב. החוסן שלהם הוא שמבטיח לבדואים גישה לזכויות אדם בסיסיות. כמו דיור, חשמל ותשתיות.
ח'ודה אל-סאנע דיבר בהרחבה על עבודת האגודה בלקיה. נשים הובילו בייצור ובמכירת רקמה בדואית מסורתית כדי להגביר את החופש הכלכלי של נשים.
מנהל מוסאווה ג'עפר פרח וראש דור מוריה איגור קמיניק מדגישים כל הזמן. הארגונים שלנו פועלים להבטיח שזכויותיהם של מיעוטים לשוניים יכובדו. ביקורים כאלה בנגב נועדו לבנות מערכות יחסים ולהעלות את המודעות לדאגותיהם של מיעוטים אלו.
