יום אחד מעבר. דיווח מיהודה ושומרון. חלק א'

כתבנו בילה יום אחד ברשות וגילה מה חושבים פלסטינים רגילים ונציגי פתח על החלת הריבונות.

לאחרונה אמר בנימין נתניהו כי הוא עדיין מתכנן להחיל ריבונות על אזורי יהודה, שומרון ובקעת הירדן. הוא גם הדגיש כי התוכנית לא בוטלה, אלא רק הושעתה זמנית. "הריבונות לא ירדה מסדר היום", אמר. "אבל, אנחנו ניישם את זה בהסכמה אמריקאית, וארצות הברית ביקשה עיכוב". The correspondent of "Cursor" decided to find out in Palestine how the intentions of the Prime Minister of Israel are perceived beyond the "green line".

מתחת לכיפה

המכונית שלנו עוצרת עד לגבול, שם מוקם המחסום של הצבא הישראלי. אבל הצבא לא מבקש מסמכים, ואנחנו הולכים בחופשיות לרמאללה. מכיוון שישראלים וערבים אינם נוסעים באותם כבישים, "זרועות" רבות נמתחו מהכביש הראשי. Some of them lead to Palestine, others to the observation posts of the Israeli army located on the heights. עוד אחרים – להתנחלויות הישראליות על ההרים, שניתן לזהות בקלות על ידי בתים טיפוסיים עם גג אדום, חביות לבנות וגדרות בטון עם "כובע" של תיל. Israel has covered Palestine with an invisible dome and everything that happens in this troubled land is under control.

חנויות, סופרמרקטים ובתי קפה לאורך רחובות רמאללה. מחירי פלוס מינוס זהים לאלה בישראל. רק לחם וסיגריות זולים יותר (חפיסה אחת עולה לא 30 אלא 25 שקלים). אני מבחין בנשים מאחורי הדלפקים לבושות בסגנון אירופאי בג'ינס ובחולצות טי. הם מסבירים לי שהרשויות הפלסטיניות לא מתערבות בעניינים אישיים ודתיים. לכן, הזכויות והחירויות של נשים כאן תלויות אך ורק במשפחותיהן.

"כמו שאבי ובעלי אומרים, כך יהיה", מחייכת אלי מוכרת יפה בחנות זארה. – עכשיו נשים רבות עובדות אצלנו, כי זה משתלם. אכן, על פי חוק פלסטין, לאותה עבודה, נשים וגברים מקבלים את אותו המשכורת.

לא רחוק מחנות זארה יש מסעדה שבה קבע איתי סגן שר האנרגיה לשעבר של הרשות, לשעבר מושל משרדו של ראש הרשות הפלסטינית וחבר פתח פעיל, יגוב בסם. לדבריו, הוא החליט להיפגש איתי כדי להפריך את המיתוסים והשמועות על פלסטין.

"אני רוצה שתראה שרוב הפלסטינים לא שונאים ישראלים", הוא אומר ולוחץ את ידי. אנחנו אנשים נורמליים שרוצים חיים שלווים.

מה עם ההצהרות שיש להשמיד את ישראל?

פת"ח לא אומר דברים כאלה, זו לא עמדתנו. Everyone knows that the head of the Palestinian National Authority, Mahbud Abbas, advocates a peaceful solution of issues between Palestine and Israel.

– בישראל יש דעה לפיה הפתח הוא זה שאשם בפעילות הטרור של חמאס נגד ישראל. כאילו, הוא לא יכול היה לרסן את הפנאטים הרדיקליים. ישראל לא תיכנס לשיחות שלום עד שחמאס יפסיק את פעילות הטרור…

– להקשיב! אם השתלטות חמאס על עזה ב-2007 הייתה מתבצעת בניגוד לרצונה של ישראל, הצבא שלך היה מעיף אותם החוצה ביום השני. Hamas created the Likud during the time of Prime Minister Yitzhak Shamir in order to have two opposing poles in Palestine, and Israel always had the opportunity to declare in the international arena: there are no normal people in Palestine who want peace.

אתה אומר שישראל מרוויחה ממלחמה, פיגועים ומוות של ישראלים?!

– כן, זה בדיוק מה שאני חושב. אחרת, מדוע נפסקו הפיצוצים לאחר ההפיכה בעזה?

– איך הם עצרו, אם עכשיו עזה מפגיזה את ישראל בכדורי אש, וכתוצאה מכך שריפות?

"כדורי אש נחוצים לרשויות הישראליות כדי לשמור על תחושת המתח של הישראלים. ככל שישראלים חוששים יותר מחמאס, כך הם תומכים בכוח באופן אקטיבי יותר. זו המדיניות הפנימית של ישראל. יחד עם זאת, מזה זמן רב לא היו פיצוצים בקנה מידה גדול. אבל זה לא הכל. I believe that the war between Palestine and Israel is not of a religious or historical nature. נושאים דתיים והיסטוריים משמשים למטרות תעמולה. אבל למעשה, המצב הנוכחי פשוט מועיל לישראל מבחינה כלכלית.

– יש לך הוכחה לכך?

– כן! הרשו לי להזכיר לכם שבגדה המערבית של נהר הירדן יש אספקת מים תת קרקעית חשובה מבחינה אסטרטגית. קצת דרומה – מאגרי נפט. ולפי המידע שלנו, ישראל כבר החלה לכרות אותו בחשאי (עובד מאחורי הגדר). יחד עם זאת, לנהר הירדן אדמות מצוינות לחקלאות. כן, מה אני יכול להגיד! Palestine receives all goods only through Israel. משלם מיסים בישראל. היא לא יכולה לקבל ישירות נפט, גז, חשמל ומים ממדינות ערב. אנחנו תלויים בישראל לכל דבר. In fact, Israel has turned Palestine into a very convenient market for itself. איזו עוד הוכחה אתה צריך?

אני חושב שהישראלים לא יסכימו איתך…

"אם מישהו רוצה ללמוד את העניין הזה לעומק, הוא יבין שאני דובר אמת.

– ואיך הפתח תופס את התוכנית של טראמפ?

"הארגון שלנו אובד עצות. הלכנו למשא ומתן עם ישראל. We agreed that our state will be demilitarized and will occupy only 22% of the territory of historical Palestine, and peacekeeping missions will be present on the border between it and Israel. וכן, הנה זה! סיפוח השטחים בגדה אומר עבורנו שאין תקווה לפתרון של שלום לסוגיה. Indeed, in fact, Palestine will remain under the complete control of Israel and we will have a fiction instead of a state. האם נוכל להסכים לתנאים כאלה? לקבל שכל ירושלים תהפוך לבירת ישראל? ברור שלא! Let me remind you that earlier it was said that the western part of Jerusalem would remain in Israel, and the eastern part would become part of the state of Palestine. רק אפשרות זו יכולה להתאים לנו.

גיבורי טרור

יחד עם יגוב באסם אנחנו נוסעים לג'נין, שם נמצא אחד ממחנות הפליטים הפלסטינים הגדולים ביהודה ושומרון. כיום חיים כאן כארבעים אלף איש.

ב-1948, לאחר שברחו מישראל, רוב המשפחות הערביות התיישבו כאן ישירות באוויר הפתוח או באוהלים. מאוחר יותר, משרד הנציב העליון לפליטים של האו"ם (UNHCR) חכר קרקעות בעיר כדי שהפליטים יוכלו לבנות את בתיהם בעצמם.

"עכשיו לא תמצאו כאן עוני ברור", אומר יגוב באסם. – למרות שלכל משפחה יש לפחות 10 ילדים, ההורים יכולים להתפרנס. מישהו עובד בשוק, מישהו באתרי בנייה או בסדנאות יצירה קטנות. בנוסף, פועלת כאן נציגות של האו"ם, המספקת סיוע הומניטרי לפליטים: חלוקת מזון, חסות לבניית בתי ספר ובתי חולים.

במבט ראשון, רחובות המחנה אינם שונים מרחובות כל עיר פלסטינית אחרת. לאן שתסתכלו, יש חנויות בכל מקום, כאילו אנחנו בשוק. אבל לא כדאי להירגע. ראשית, התושבים המקומיים מסתכלים עלינו בחשדנות רבה ולא בחביבות. שנית, דיוקנאות ענק של פלסטינים שהשתתפו במלחמה נגד ישראל תלויים על "סימני מתיחה" של חבלים ממש מעל ראשינו. במילים פשוטות, טרוריסטים נחשבים כאן לגיבורים. הרשו לי להזכיר לכם שבמהלך האינתיפאדה השנייה נשלחו מכאן לישראל 28 מחבלים מתאבדים. ובאפריל 2002 ביצע הצבא הישראלי כאן פעולה מיוחדת שבעקבותיה נהרגו 23 חיילים ישראלים ו-52 פלסטינים.

"סוכנויות הביון הישראליות עדיין נכנסות למחנה בלילה ועוצרות אנשים", אומר יגוב באסם. – אבל אז, ככלל, הם אינם יכולים להוכיח את אשמתם של העצורים.

– האם המקומיים עשויים לתמוך בחמאס? אני שואל, אני איתו.

"אם יתקיימו היום בחירות, אני חושב שחמאס ירוויח 30% בגדה המערבית", הוא עונה בהתחמקות. – ורק 15-16% ברצועת עזה.

– מדוע יש כל כך מעט ברצועת עזה?

"כי האנשים בגדה המערבית לא יודעים מה זה חמאס באמת. ותושבי עזה רואים במו עיניהם שמנהיגי חמאס מסתתרים מאחורי הדת, אבל למעשה הם עסוקים רק בסוגיית ההתעשרות של עצמם. לכן הם תפסו את השלטון בעזה. באופן אישי, אני חושב שכשחמאס התחיל להרוג את חבריהם הפלסטינים מהפתח, הם הפסיקו להיות חלק מתנועת השחרור.

חלק שני