ב-9.8.23 קיימו מומחי דור מוריה פגישת עבודה בכנסת עם סגנית טטיאנה מזרסקיה .
קצת רקע
כארגון לא ממשלתי, דור מוריה עוקב כל הזמן אחר דעת הקהל הישראלית. יחסם של תושבי ישראל לבעיות חברתיות וסוציו-פוליטיות חריפות. נתונים אלו מלמדים גם על רמת הפילוג בחברה הישראלית.
במסגרת פרויקט חי פורמט, ערכנו שלושה מחקרים סוציולוגיים בנושאים הבאים:
1. איך ישראלים תופסים את הסכסוך הרוסי-אוקראיני.
2. יחס לרפורמה בשיפוט.
3. האם ייתכן שישראל תהפוך לשווייץ של המזרח התיכון תוך שהיא נשארת ניטרלית?
כל מחקר הופך לנושא לדיון בשולחן העגול. וב-28 ביולי, בתל אביב, נדונו תוצאות המחקר השלישי בסוגיית הנייטרליות של ישראל. שולחן עגול " סיוע הומניטרי, ניטרליות, השכנת שלום: תפקידם של בלוגרים בהבטחת שלום חברתי בישראל ". המפגש הפגיש בלוגרים מכל רחבי ישראל.
נושא הדיון היה גם חיפוש תשובות לשאלה חשובה. איך אפשר להפסיק את דברי השנאה ולהפחית את רמת ההייפ והשנאה באינטרנט הישראלי?
מפגש עם בלוגרים ומומחים ב-28 ביולי 2023 בתל אביב.
התוצאות הראו ששמירת שלום ונייטרליות הם רעיונות פוליטיים חשובים עבור הישראלים.
55% מהנשאלים סבורים שישראל מוכנה באופן מלא או חלקי לאמץ מסלול לשלום במסגרת מדיניות החוץ שלה.
54% סבורים כי על מדינת ישראל להישאר נייטרלית בסכסוכים בינלאומיים כדי לשמור על יחסיה עם מדינות אחרות ולנהל מדיניות עצמאית.
42% מהנשאלים סבורים שישראל מסרבת לספק נשק למדינות הנמצאות במצב של סכסוך צבאי כדי לשמור על נייטרליות.
78% מהישראלים יחד סבורים שישראל צריכה להיות ניטרלית ביחס לסכסוכים צבאיים המתרחשים במדינות אחרות, ויכולה להיות ניטרלית בהתאם לסכסוך.
בכלל, הסכמת הציבור ותמיכה ברעיון הנייטרליות של ישראל! זה הפגיש מומחים ובלוגרים והוביל ליצירת פלטפורמת הדיונים על נייטרליות והסכמה.
פעילי הייפ, שנאה וספות
הודות לרשתות החברתיות, כל אחד יכול להפוך לשותף פעיל בדיונים חברתיים-פוליטיים. במקביל, בלי לצאת מהבית. מנגד, 48% מהישראלים סבורים שהפגנות יכולות להפעיל לחץ אפקטיבי על הרשויות. הבהרנו את מקורות המידע העיקריים לישראלים. האזנה וצפייה בחדשות (36%), קריאת אינטרנט (20%), קריאת מאמרים בנושא (14%). גיבוש דעת הקהל ברשתות ובמחאות רחוב הם שני כלי השפעה חשובים הקשורים זה בזה. השפעה על קבלת החלטות פוליטיות, הן ברמת העיר והן ברמת המדינה.
אבל מחלוקות רבות ברשתות גולשות לשנאה, להייפ ולגיבוש שנאה. תומכים ומתנגדים לכוח פוליטי זה או אחר מעורבים באופן פעיל בתהליך הדיונים.
אך לרוב לא לצורך דיון בבעיה והמצאת אפשרויות שונות לפתרון. רבים מסתובבים למועדוני מעריצים ומתחילים להתנהג כמו חוליגני כדורגל ברשתות החברתיות. גישות כאלה לדיונים, בשילוב עם מחאות רחוב, מקצינות את המצב. שפת ההייפ והשנאה אינה מובילה לפתרון הבעיה, ופעילות אזרחית, במקרה זה, הורסת את החברה.
הכנסת והסכם הציבור
סירוב ההייפ ההסברתי לטובת דיון בונה! את הרעיון הזה צריך להעביר למסדרונות הכוח. משתתפי הפלטפורמה החליטו לתמוך ברעיון הרישום לכנסת. "שדולה לנייטרליות והרמוניה בישראל". לכן, ב-9 באוגוסט 2023, נפגשנו בכנסת עם סגנית טטיאנה מזרסקיה .
הבחירה שלנו לטובת הפגישה עם טטיאנה הייתה מודעת. היא מתעניינת באופן פעיל בנושאים הקשורים לחקר דעת הקהל ולעבודה עם בוחרים. מיידע את אזרחי ישראל על אופי הבעיות הפוליטיות והחברתיות העומדות בפני החברה הישראלית.
והכי חשוב, מה קבע את הבחירה! זו דרכה של טטיאנה מזרסקיה לשמור על תרבות הדיבור בכנסת, אפילו להביע ביקורת קשה. דחיית קיצוניות, פרובוקציות וגילוי אלימות, לרבות מילולית.
חברת הכנסת טטיאנה מזרסקיה .
טטיאנה מזרסקיה כבר השתתפה בפגישת המומחים של דור מוריה ב-30 באפריל 2023 בתל אביב. לאחר מכן נדונו תוצאות המחקר – "דעתם של הישראלים בנוגע לסכסוך הרוסי-אוקראיני". והיבטים שונים של האינטראקציה של אזרחים עם פוליטיקאים נדונו. לרבות נושא רישום שדולה ציבורית בכנסת.
שדול לנייטרליות והרמוניה בישראל?!
ב-9 באוגוסט , בפגישה, דנו בצעדים ספציפיים ליצירת שיתוף פעולה. אינטראקציות של פלטפורמת הדיון "נייטרליות והסכמה" עם חברי הכנסת.
טטיאנה מזרסקאיה ואני יוצאים מהבנת החשיבות, דיאלוג בונה והתנגדות לדיבור שנאה. ושקלנו אפשרויות שונות לתגובה ציבורית ופוליטית לפיצול והקצנה של החברה הישראלית.
זו הייתה שיחה מרגשת ומאוד בונה, שבמהלכה תכננו כיצד לשלב מאמצים. פוטנציאל המידע של פלטפורמת הדיון, הזדמנויות המחקר של דור מוריה וההשפעה הפוליטית של הכנסת. שלבו הזדמנויות אלו על מנת לחזק את הסולידריות של החברה הישראלית. להגביר את יכולתו להתמודד עם ההייפ ודיבורי השנאה במרחב המידע הישראלי.
דיונים סוערים