ביוני 2023 התקבלו תוצאות הסקר "חוות דעת ישראלים בנושא רפורמה משפטית ". זהו המחקר השני שנערך על ידי העמותה "דור מוריה" במסגרת פרויקט "פורמט חיפה". בהתבסס על תוצאות המחקר, ניסינו לבדוק את ההשערה שלנו – "עד כמה ההפגנות סביב הרפורמה השיפוטית מתאימה להגדרה "טכנולוגיות מיידן. אנו מאמינים שהנתונים שיתקבלו יאפשרו לנו להעלות דיון בציבור סביב הרפורמה המשפטית ודיון מסוג זה יקטין את הסיכונים של ערעור יציבות חברתית.
סוציולוגיה כשערורייה
לעתים קרובות, מחקר סוציולוגי מביא תוצאות בלתי צפויות במידה וחוקרים, כמובן, יתייחסו לחקר דעת הקהל בצורה ניטרלית ככל האפשר. מחקר כזה מגלה דברים. למשל, סתירות אצל עונים על הסקר. מעניין לציין את הכוחות המניעים של תהליכים חברתיים שקודם לכן לא היו ברורים.
מחקר בלתי תלוי בנרטיבים פוליטיים, עורכים העמותה "דור מוריה". מומחי התחום שלנו מגבשים את נושא המחקר. מרכז הסוציולוגי "מעגר מוחות" עורך סקר סוציולוגי, לפי המדגם הדרוש.
המטרה העיקרית של הפרויקט שלנו – "פורמט חיפה", והמחקר עצמו שאיפה לסייע בהפחתת סיכונים חיצוניים ופנימיים עבור מדינת ישראל.
אנו לוקחים בחשבון את החריפות של הנושאים הנבחרים עבור החברה הישראלית. לכן, למומחים הדנים בתוצאות המחקרים יש לרוב דעות הפוכות בנושא הנבדק. ההצעות שפיתחו המומחים מכילות אפשרויות להפחתת הסיכונים שזוהו.
ואת ההצעות הללו אנחנו מעבירים לדיון בשדולים הקיימים בכנסת.
אנו מודעים על הלהט סביב נושאי הסקרים, אשר נבחרים על ידינו עבור החברה הישראלית. למומחים הדנים בתוצאות המחקרים יש לרוב אמדות שונות בנושא הנבדק בסקר. ההצעות מומחי התחום שלנו – מטרתם – הפחתת מתח בחברה סביב הנושאים הנבדקים בסקר. ואת ההצעותינו אנו מעבירים לדיון בשדולות הקיימות בכנסת.
סיכונים שבדבר
הנושא מחקר ראשון – סיכונים של ישראל במעורבותה בסכסוך בין רוסיה לאוקראינה. בדקנו את עמדותיהם של ישראלים לגבי צורך במעורבותה של ישראל בסכסוך זה. ישראלים בעלי עמדות מנוגדות בקונפליקט רוסיה – אוקראינה הגיעו במפתיע להסכמה. הקונצנזוס הוא כדלקמן. יש צורך לחזק את הסיוע ההומניטרי לאזרחים שנפגעו מהסכסוך הצבאי רוסי-אוקראיני, ולא להעביר נשק לאוקראינה. לא לקחת צד בסכסוך, לאור הסיכונים – נוכחות צבא רוסיה בגבולות ישראל. איך לא מבחינים ב56%- מהמשיבים, אזרחים הרואים בהידרדרות היחסים עם הפדרציה הרוסית את הסיכון העיקרי -התדררות ישראל לסכסוך? … 9% בלבד חוששים מהחמרה ביחסים עם ארה"ב ו 3% בלבד חוששים מהחמרת היחסים עם אוקראינה.
השערות והנחות
מחקר הנוכחי (שני) – נולד בהמשך לדיון משתתפי "פורמט חיפה". ישיבת המומחים בנושא התקיימה ביום 30.4.2023 בתל אביב. לדברי המומחים, העימות סביב הרפורמה השיפוטית הוא מלאכותי. הקצנה של האג'נדה הפוליטית אינה קשורה רק לנושא הרפורמה. המשבר החברתי-פוליטי הוא תוצאה של שימוש בטכנולוגיות בשימוש מדיע וטכנולוגיות אשר ייעדנו כ"טכנולוגיות "מיידאן. הנתונים שהתקבלו במהלך המחקר השני הראו הרבה דברים מעניינים ובלתי צפויים
האם יש צורך ברפורמה?
63% מהנשאלים סבורים שמערכת המשפט הישראלית אינה יעילה או לא יעילה מדובר ב72% – מבעלי דעה בעניין זה.
60% מסכימים עם הקביעה שמערכת המשפט מאופיינת בבירוקרטיה מוגזמת ובעיכובים רבים.
61% רוב הנשאלים (60% מבעלי דעה) אינם נותנים אמון או אמון מועט במערכת המשפט. אנו רואים הסכמה רחבה בציבור בשאלה האם יש צורך לתקן את מערכת המשפט.
האם מערכת המשפט הישראלית יעילה?
מערכת המשפט הישראלית אינה יעילה או לא מאוד יעילה. כך חושבים 60% מהנשאלים במדגם, ו67%- – מקרב בעלי דעה בעניין זה.
בהערכת האפקטיביות של מערכת המשפט – משיבים ילידי מדינות ברית המועצות לשעבר – 35%, לעומת משיבים בחיוב יעילותה של מערכת המשפט הנוכחי – 19% ו24%- בקרב ילידי ישראל וילדי מדינות אחרות.
ילידי מדינות ברית המועצות לשעבר על חוסר יעילות מערכת המשפט – 14%, זאת לעומת 23% ילידי ישראל ו33%- ילידי מדינות אחרות (לא מדינות ברית המיעצות לשעבר) בהתאמה.
טבלה 1. עד כמה מערכת המשפט יעילה, לפי, ארץ לידה ועמדה פוליטית
ישנו מקום לניירת מסרבלת במערכת המשפט. כך דיווחו 61% מהנשאלים. 36% אמרו שמערכת המשפט אינה שקופה.
כשליש מהמשיבים משוכנעים שחלק מהשופטים אינם מקצועיים מספיק (טבלה 2)
טבלה 2. באיזו מידה את/ה מסכים/ה או לא מסכים/ה עם כל אחת מהאמירות הבאות ביחס למאפייניה של מערכת המשפט כיום?
המסקנה העיקרית העולה מנתונים אלו. הרפורמה השיפוטית הגיעה לאיחור והרוב המכריע של האוכלוסייה מבין זאת. בעקבות הנתונים שקיבלנו מתעוררות השאלות – מה גורם לאנשים לצאת לעצרות מחאה? וכמה ישראלים משתתפים בעצרות, בעד וגם נגד הרפורמה?
דוברי רוסית ורפורמה
בקרב אלה שנולדו במדינות ברית המועצות לשעבר, דעתם המיוחדת מושכת תשומת הלב. משתתפי סקר מקרב ילידי מדינות ברית המועצות לשעבר מאופיינים ברמת העניין הנמוכה ביותר בנושא הרפורמה.
דיאגרמה 1
לפי רוב הפרמטרים אשר בוחנים את היחס כלפי מערכת המשפט יש ליוצאי ברית המועצות מעט התנגדות למכרכת הקיימת ביחס לשאר הוכלוסיות. ואם לשפוט לפי הנתונים, יש ליוצאי ברית המועצות את רמת האמון הגבוהה ביותר במוסד הזה.
הדבר בא לידי ביטוי בצורה ברורה במדדי האמון של כל אחת מקבוצות האוכלוסייה, אינדקסים מחושבים כהבדל בין תגובות חיוביות ושליליות בדרגות שונות. הערכים השליליים של המדד, המאפיינים את כל קבוצות המשיבים, משקפים את שכיחות של חוסר האמון בבתי המשפט על פני האמון בו. לכן, במקרה זה, נכון יותר לדבר על מדד של חוסר אמון.
מדד חוסר אמון בקרב המשיבים שנולדו במדינות ברית המועצות לשעבר הוא 7 בלבד. עבור ילידי ישראל ומדינות אחרות שהן לא מדינות ברית מועצות לשעבר הוא גבוה פי 2.5 ופי 4 בהתאמה (17% – 29%).
טבלה 3. עד כמה אתה בוטח כרגע במערכת המשפט או חוסר אמון? (לפי ארץ לידה)
דיאגרמה 2
מבחינת עמדות פוליטיות, הימין נבדל יותר מכל בחוסר האמון בבתי המשפט. והשמאל יש להם ערך חיובי ל"מדד האמון" במערכת המשפטית.
דיאגרמה 3
קונצנזוס ומחאות
תוצאות המחקר הראו כי קיימת הסכמה בחברה הישראלית על הצורך ברפורמה שיפוטית. כמעט 76% מהנשאלים
מסכימים או מסכימים חלקית שהמשבר הנוכחי הוא מערכתי ומשפיע על כל תחומי החיים הציבוריים בישראל. במקביל,
46% מהנשאלים (שהביעו את דעתם) רואים מוצא מהמשבר בפשרה בין מתנגדי ותומכי הרפורמה המשפטית.
כפי שעולה מתוצאות המחקר, בחברה הישראלית ישנה הבנה מוצקה – ישנו צורך ברפורמה במערכת המשפט, בעוד שלמעלה ממחצית מהנשאלים סבורים כי הפגנות הן אמצעי יעיל להשפעה על הממשלה בנושא הרפורמה השיפוטית.
רק 4% תמיד משתתפים בהפגנות, 89% מהנשאלים אינם משתתפים או משתתפים מדי פעם.
טבלה 4. האם משתתפים בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית, לפי ארץ לידה:
מסתבר, שיחד עם הקונצנזוס הקיים על הצורך ברפורמה במערכת המשפט, חלה הקצנה בחברה. יחד עם זאת, רוב החברה אינה משתתפים בהפגנות.
44% מהנשאלים מסכימים עם הקביעה שהמחאות מובילות להחמרת חוסר היציבות הפוליטית במדינה.
44% מהנשאלים מסכימים גם עם הקביעה שהמחאות פוגעות בהשקעות, במגזר העסקי וביציבות הכלכלית.
בחירה ללא בחירה
איך זה יכול לקרות? ככל הנראה אנו רואים שימוש ב"טכנולוגיות מיידן". הדיון נושאים חברתיים ספציפיים מוחלף בסיסמאות פוליטיות. והסיסמאות הללו, למעשה, אינן קשורות לרפורמה המשפטית או לכל בעיה חברתית אחרת.
לדוגמה, ישנם גורמים מסוימים מעוניינים להחליף את הממשלה הנוכחית. הם מתחילים לכפות נרטיבים שהופכים ל"טריגרים" עבור מספר לא מבוטל של אנשים. בישראל טריגר כזה היה העימות: "רק ביבי" או "רק לא ביבי". העימות "רק
ביבי" / "רק לא ביבי" שימש לאורך מרתון הבחירות הארוך.
הודות לבחירות התכופות, הן סיסמאות הבחירות והן החברה הישראלית הוקצנו מבחינות רבות.
כתוצאה מכך, דיון על הרפורמה המשפטית עובר ל"קיפאון" של בחירה בלית ברירה. אתה לא בעד שיפור מערכת המשפט, אתה רק בעד או נגד ראש הממשלה המכהן. כתוצאה מיישום התוכנית הפשוטה הזו, המתח החברתי הולך וגובר. ההקצנה
של שני הצדדים מתעצמת ושסע בין המחנות – גובר. שסע בין המחנות עלול להוביל לכאוס פוליטי ולערער את היציבות החברתית והפוליטית. המחלוקת "רק ביבי" ו"רק לא ביבי" מלווה במסעות הסברה להפחדת האוכלוסייה מה שגם מעצים את העימות בין אזרחים. יש לקחת בחשבון גם את תפקידה של התקשורת בהקצנה של החברה.
מדיה ככלי
התקשורת מהווה גורם הפחדה כלפי החברה הישראלית: בעיות ביטחוניות (התמוטטות הצבא, סירוב טייסים לשרת במילויים);
קריסת המשק (המשקיעים עוזבים, המדדים יורדים); בידוד בינלאומי (ארה"ב לא הזמינה את נתניהו, האיחוד האירופי לא איתנו).
איומים אלו "מאוששים" על ידי פעולות ממוקדות ומסעות הסברה.
14% מהנשאלים ציינו את התקשורת כסיבה להתרופפות המצב הפוליטי-חברתי בישראל שלקחת בחשבון שרק 6% מהנשאלים מתוודעים למסמכים על הרפורמה המשפטית. המשיבים ציינו את הדרכים הנפוצות ביותר לקבל מידע על רפורמה משפטית. הם: האזנה וצפייה בחדשות (36%); קריאה באינטרנט (20%); קריאת מאמרים בנושא (14%) יש לקחת בחשבון גם חשיבות רבה של שייכות מגזרית בשיח חברתי -פוליטי בישראל, בפוליטיקה ובתקשורת. הדבר מחזק את תפקידה של התקשורת ככלי חשוב להקצנה של הדעות בחברה הישראלית.
לסיכום
אנו רואים מצב, בו מצד אחד ישנה הסכמה ציבורית רחבה על כך שישנו צורך ברפורמה משפטית. מנגד, יצא לדרך קמפיין לערעור יציבות של החברה הישראלית באמצעות פישוט והקצנת סיסמאות פוליטיות. זו, לדעתנו, דוגמה ל"טכנולוגיות" מיידאן.
התוצאות של הטכנולוגיות הללו די צפויות – חילופי שלטון, כאוס חברתי-כלכלי ואובדן ריבונות פוליטית של המדינה.
מכאן עולות שאלות: מי מרוויח מערעור היציבות של החברה הישראלית? מדוע מחליפים את נושא הרפורמה המשפטית
בשאלת הלגיטימיות של הממשלה בכלל וראש הממשלה בפרט? מדוע עימותים עם המשטרה במקום דיון ציבורי על עתידה של מערכת המשפט? מדוע לא מוצעת אלטרנטיבה לרפורמה המשפטית? אנחנו יכולים וצריכים לדון בזה. מסקנה אחת ברורה – מטרת ההפגנות אינה הרפורמה השיפוטית עצמה, תמיכה בה או המאבק בה. יש לנו סיבה להאמין שההשערה שלנו לגבי השימוש ב"טכנולוגיות מיידאן" מאוששת. הנושא דורש דיון, ולא רק במסגרת פרויקט "פורמט חיפה". נדון בתוצאות המחקר שלנו במסגרות נוספות. אנו מקווים לערב בדיון ארגונים ואגודות חברתיות נוספות המעוניינים ביציבות עתידה של ישראל.
דן פיוטקין, מרכז לחקר סכסוכים חברתיים וצבאיים, יו"ר הוועד המפקח של דור מוריה
איגור קמינניק, עיתונאי, אסטרטג פוליטי, מנהל דור מוריה