ב-21 ביולי 2025 התקיים בכנסת מושב של השדולה הפרלמנטרית לעניין הסדרת מועצות שכונתיות בערי ישראל. האירוע, שאורגן על ידי מרכז האנליטי "דור מוריא" במסגרת פעילות השדולה להסדרת מועצות שכונתיות בערי ישראל, נרשם על ידי חבר הכנסת מהליכוד עמית הלוי. במפגש זה דנו המומחים בנורמות חשובות של החוק העתידי שעוררו שאלות בקרב נציגי הכנסת. כמו כן הוצג באופן מפורט תהליך התיאום והגשת הצעת החוק בכנסת.
הצעות מרכזיות
במושב הוצגה גרסה משופרת של הצעת החוק, הקובעת חובת הקמת ועדות שכונתיות בערים עם אוכלוסייה של למעלה מ-50 אלף תושבים. נזכיר כי הסעיפים העיקריים של המסמך כוללים:
- קיום בחירות ישירות לוועדות השכונתיות במקביל לבחירות המוניציפליות
- הענקת סמכויות לוועדות לייצוג אינטרסים של התושבים ויזום פרויקטים מקומיים
- יצירת מנגנוני שקיפות ובקרה ציבורית
במושב נדונה הגרסה המשופרת של המסמך להגשה ללשכה המשפטית של הכנסת.
רפורמה על רקע משבר חברתי
תשומת לב מיוחדת הקדישו המשתתפים לתוצאות המחקר "הסכסוך הערבי-ישראלי בעיני הישראלים", שהוצג על ידי צוות המחברים בראשות ד"ר לולה קולפינה, מומחית לסוציולוגיה. סקר של למעלה מאלף משיבים, שנערך ביולי 2025 על ידי "דור מוריה" ו"גיאוקרטוגרפיה" חשף מגמות מסוימות:
- שליש מהישראלים (31.7%) תופסים את הסכסוך כעימות דתי בין יהדות לאסלאם
- 30.8% תומכים בסיפוח מלא של השטחים הפלסטיניים – זוהי העמדה הפופולרית ביותר
- 62% אינם מאמינים באפשרות של דו-קיום בשלום גם לאחר סיפוח פוטנציאלי
- הפער בהשקפות בין דתיים לחילונים מגיע לערכים קריטיים
"תוצאות המחקר מראות עד כמה לאחר המלחמה נחוצה יצירת כלים לשיקום האמון בין קבוצות חברתיות שונות. בין היתר דרך פתרון בעיות משותפות במקומות המגורים המשותפים", ציין מנהל "דור מוריה" איגור קמיניק.
אחד הכלים הללו היא הסדרת מועצות שכונתיות בערי ישראל
ניסיון בינלאומי והייחודיות הישראלית
בדברי ההסבר שהוצגו במושב הובאו דוגמאות לתפקוד מוצלח של ועדות שכונתיות במדינות אחרות. בניו יורק פועלות 59 מועצות קהילתיות, בלוס אנג'לס – 99, והחקיקה הצרפתית מחייבת ליצור מבנים כאלה בכל הערים עם אוכלוסייה מעל 80 אלף תושבים.
"עבודה משותפת לפתרון בעיות מקומיות קונקרטיות — התחדשות וחידוש ערים לפי חוק פינוי-בינוי — מאפשרת לבנות על חשבון היזם 14 אובייקטים תשתיתיים, כולל כל הנדרש הן לחרדים עם ילדים והן למשפחות חילוניות. זה יוצר תנאים לנציגים של קהילות שונות למצוא שפה משותפת, תוך השארת חילוקי הדעות האידיאולוגיים מחוץ לסוגריים. יש לנו הזדמנות לא רק לקדם את הפרויקטים רחבי ההיקף הללו של פינוי-בינוי במרכז ובפריפריה של המדינה עבור 2.5 מיליון תושבים של דיור ישן ומסוכן, אלא גם ליצור מנגנונים להגנה עליהם מפני עורכי דין, קבלנים ופקידים חסרי מצפון", — הדגישו מייקל מור וגריגורי פלמן, מומחי מרכז האנליטי "דור מוריא".
אלכסנדר פיינרמן, מנהל פרויקטים מנוסה ואוצר אמנות, הסכים עם הדברים והציע להרחיב את פעילות המועצות לתמיכה ביוזמות חינוכיות וחברתיות-תרבותיות של התושבים.
מערכת ניהול מיושנת
משתתפי המושב קבעו כי מערכת השלטון המקומי הפועלת נוצרה בשנים הראשונות לקיום המדינה, כאשר אוכלוסיית ישראל מנתה פחות ממיליון איש. היום, עם אוכלוסייה של למעלה מ-9 מיליון, שרובם מתגוררים בערים גדולות, מבנה הניהול אינו עונה על האתגרים המודרניים.
שיטת הבחירות הנוכחית, המבוססת על רשימות מפלגתיות, שוללת מהתושבים את האפשרות לבחור נציגים ספציפיים לשכונתם, דבר המגביר את הניכור בין האזרחים לבין תהליכי השלטון המקומי.
הצעדים הבאים
לפי תוצאות המושב סיכמו המשתתפים על עיבוד הצעת החוק בהתחשב בהצעות שהושמעו. המסמך מתוכנן להגשה לדיון בוועדות המקצועיות של הכנסת בחודשים הקרובים.
את הרלוונטיות של החוק מתכננים לאשר דרך פרויקטי פיילוט ברשויות מקומיות שונות של ישראל.
קבלת החוק עשויה להוות צעד משמעותי במודרניזציה של מערכת השלטון המקומי וביצירת מנגנונים חדשים להתמודדות עם השסעים החברתיים בחברה הישראלית בתקופה שלאחר הסכסוך.