תיאור הבעיה
שתי קהילות – ישראלים דוברי רוסית וערבית נמצאים בקשר מתמיד אחד עם השני. לעתים קרובות הם גרים באותם אזורים, עובדים באותם בתי חולים, באותם מפעלים ומפעלים. גם ישראלים דוברי רוסית וגם דוברי ערבית הם מיעוטים לשוניים שחייבים להגן על זכויותיהם.
הסולידריות של קבוצת שפה קובעת אם חבריה יכולים להגן על זכויותיהם ואינטרסים שלהם. רק קבוצות מלוכדות יכולות ליישם צורות שונות של ארגון עצמי, כגון ארגונים לא ממשלתיים, מועצות מתאמות, שדולות, ולפעול כנושא למאבק פוליטי, המשפיעים על אימוץ ויישום החלטות פוליטיות.
לתושבי ישראל דוברי ערבית יש בדרך כלל מבנים המתארגנים בעצמם בצורה של מועצות מתאמות פאן-ערביות, ארגוני זכויות אדם לא ממשלתיים, מבנים פוליטיים ולביסטים. למרות המגוון של הקבוצות הפנים-ערביות, הן מבחינת גורמים דתיים והן מבחינת גורמים אתניים, ישראלים דוברי ערבית למדו להציב דרישות מגובשות ולהגן עליהן, הן ברמה המקומית והן ברמה הממלכתית.
המיעוט דובר הרוסית דן ללא הרף בצורך בארגון עצמי כדי להגן על זכויותיהם ולייצג אינטרסים סוציו-אקונומיים, אך הם אינם יכולים להשיג רמה של סולידריות פנים-קבוצתית המספיקה ליצירת מבני ארגון עצמי יעילים. כמובן שיש ניסיונות פרטניים בצורה של ארגונים לא ממשלתיים או השתתפות בבחירות. אבל הם אינם מערכתיים ולעתים קרובות מתחרים זה בזה ולא מחזקים זה את זה. כך למשל, מתוך 33 שדולות ציבוריות הרשומות בכנסת ה-24, אין ולו אחת שתגן על זכויות המיעוט דובר הרוסית או תייצג את האינטרסים שלו.
מטרת הפרויקט:
- פיתוח המלצות לחיזוק הסולידריות והארגון העצמי של המיעוט דובר הרוסית על ידי לימוד חווית הארגון העצמי של המיעוט דובר הערבית;
- פיתוח צורות משותפות של ארגון עצמי להגנה משותפת על זכויות המיעוטים הלשוניים וייצוג האינטרסים שלהם.
מטרות הפרויקט:
- ללמוד את צורות הארגון העצמי של קהילות בישראל, תוך שימוש בדוגמה של מיעוטים דוברי ערב ורוסית;
- לפתח המלצות (פרויקטים) לחיזוק הארגון העצמי והסולידריות התוך-קבוצתית של המיעוט דובר הרוסית;
- לפתח תוכנית הכשרה לפעילים דוברי רוסית בכלי ארגון עצמי (לובי, התגייסות חברתית, פעילות אלקטורלית)