על רקע הפגנות של מאות אלפי משתתפים ואירועים נוספים בזירה הפוליטית בישראל, נשאלת השאלה כיצד אירועים אלה משפיעים על מיקומה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית, ומהן ההשפעות הצפויות עבור ישראל בזירה הפנימית.
הידרדרות יחסים עם מדינות מוסלמיות, מדיניות הרחבה של איראן, אשר נתמכת על ידי סין, ואתגרים נוספים הופכים את מצבה הביטחוני של ישראל לבעייתי ביותר. להערכתנו, אחד מסיכוני מדיניות חוץ כאלה, שיכולים להחמיר את מצבה הביטחוני של מדינת ישראל הוא עימות צבאי בין רוסיה לאוקראינה.
.
סוגיית מעורבות של ישראל בסכסוך בין רוסיה לאוקראינה, תמיכה באחד הצדדים משפיעה גם על סדר היום הפנימי. לחץ על ממשלת ישראל שתקח צד בעימות לטובת של אוקראינה תורם ליצירת אי הוודאות רבה עבור מערכת פוליטית לא מאוזנת בישראל.
משנת 2018 עמותת «דור מוריה» עוסק בפרויקט «פורמט חיפה». פרויקט זה עלה כיוזמה ציבורית. במרץ 2023 השיק המרכז האנליטי הבינלאומי של העמותה את המחקר «יחסה של ישראל לסכסוך בין רוסיה לאוקראינה״.
במוקד המחקר עומדת דעת הישראלים לגבי הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה וסוגיית המעורבות של ישראל בסכסוך
המטרה העיקרית של המחקר היא לברר את הפרמטרים הכמותיים והאיכותיים של קבוצות אוכלוסייה מאופיינות בעמדותיהם שונות לגבי מעורבותה ותפקידה של ישראל בסכסוך בין רוסיה לאוקראינה. המחקר מנתח את דעתם של ישראלים לגבי חששתם וההעדפותם הקשורים מעורבות מוגברת של ישראל בסכסוך בין רוסיה לאוקראינה כדוגמת מדינות משתתפות בסכסוך או נוטלות תפקיד מתווך.
לאור חשיבות הנושא עבור ביטחון מדינת ישראלי, נערכו שני סקרים: ראיון מומחה וסקר המוני של ישראלים אינם דוברי רוסית.
במחקר ישראלים לא דוברי רוסית כוללים את ילידי הארץ ואלה שעלו לישראל בילדותם ומשולבים באופן מלא בתרבות הישראלית. האוכלוסייה דוברת הרוסית לא נסקרה.
המטרה העיקרית של סקר המומחים הייתה להבהיר את השאלות לסקר השאלון «ההמוני». ראיונות מומחים נערכו בתחילת מרץ 2023.
בסקר השתתפו המומחים האלה: מומחים בתחום מדיניות חוץ ופנים ומובילי דעת קהל: עורך דין בכיר, עיתונאים המתמחים בנושא הסכסוך, פוליטיקאי, סוציולוג, פעיל העוסק בנושאי סיוע לפליטים מרוסיה ומאוקראינה, ובסוגיות סיוע הומניטרי לתושבי אוקראינה.
מחקר סוציולוגי בהזמנת «מרכז האנליטי הבינלאומי לפיתוח פוטנציאל אנושי » נערך על ידי מכון סוציולוגי «מאגר מוחות
(www.maagar-mochot.co.il). תוצאות המחקר יוצגו במפגש בפורום חיפאי, שתתקיים במתכונת של «שולחן עגול», בהשתתפות חברי כנסת, מדענים, עיתונאים ופעילים חברתיים, מומחים בתחום פוליטי מהארץ ומחוצה לה. נושא — מהם הסיכונים עבור ישראל עם זאת תהיה מעורבת באופן פעיל בסכסוך רוסי-אוקראיני לצד אחד הצדדים
. {מושב הבא של כנסת — בתחילת מאי 2023.}
הוכנו תוצאות סקר המומחים והנתונים העיקריים של הסקר, שעל בסיסם ניתן להסיק מספר מסקנות:
מספר קטן של ישראלים (דוברי רוסית) בעלי «נאמנות כפולה
» (גוברת נאמנותם למדינת המוצא מאשר לנאמנות לישראל) והמבקשים להשפיע על מדינות המוצא המעורבות בסכסוך הרוסי-אוקראיני מפגינים עניין מתמיד בסכסוך הרוסי-אוקראיני. קטגוריה זו כוללת גם אנשים ממדינות ברית המועצות לשעבר שאינם רוסיה או אוקראינה. מבין כעשרת מיליון תושבי ישראל, אוכלוסיית דוברי הרוסית היא כמיליון וחצי איש
רוב הישראלים שנולדו כאן, המכונים «צברים» ועבורם עברית היא שפת אם , לא רואים את ההבדל בין רוסיה לאוקראינה. רבים מהם מאמינים כי אוקראינה היא חלק מרוסיה . מבין היודעים שמדובר במדינות שונות, רבים אינם מבינים לא את משמעות הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה, ולא את הצדדים המעורבים בסכסוך. אנשים ניזונים על ידי המדיה
מסקנה חשובה נוספת היא שאוקראינה מעוררת זיכרון היסטורי עגום אצל חלק גדול מהציבור הדתי בישראל. זיכרונות אלו קשורים בדוגמאות רבות של השמדה המונית של יהודים בשטחה של אוקראינה המודרנית. והזיכרון הזה» מקובע» לא רק ברמת העובדות ההיסטוריות, אלא גם נצמד לתאריכים משמעותיים במסורת היהודית. מנקודת מבטם של ישראלים «לא דוברי רוסית», בעיקר במגזר החרדי, פוליטיקאים אוקראינים, שלטון — מפארים דמויות היסטוריות מעורבות בהשמדה (חלק מהמומחים השתמשו במונח «רצח עם») של יהודים באוקראינה. בתשיעי באב, יום האבל לעם היהודי, ישראלים זוכרים לא רק את חורבן בית המקדש הראשון והשני בירושלים, אלא גם את הפוגרומים הנוראים של בוגדן חמלניצקי, קולייבשצ’ינה ו מאורעות נוספים של השמדה המונית של היהודים. יהודים חייו באוקראינה לאורך זמן. «רבנים אורתודוקסים מודעים היטב לתקופת של בוהדן חמלניצקי, שהרג בין 100 ל-300 אלף יהודים, תקופת האטמן מזאפה, תקופת פטליורה, שהרג 200 אלף יהודים, תקופת הלאומנים האוקראינים שתמכו ב»רייך השלישי». לפי יד ושם (אנדרטת השואה) נהרגו כ-600,000 יהודים בעדמת אוקראינה בזמן מלחמת העולם השנייה»
מסקנה שלישית: רוב הישראלים שאינם דוברי רוסית מעוניינים, במידת האפשר, למזער את שתתפותה של ישראל בכל צורה שהיא בסכסוך הצבאי-מדיני בין רוסיה לאוקראינה, לא משנה באיזה «צד» ישראל תתמוך. עמדה זו אינה מתייחסת לתמיכה באוכלוסייה האזרחית הנפגעת מהסכסוך. פעילות ישראל להסגת שלום נחשבים עדיפים על תמיכה צבאית אקטיבית של אחד הצדדים. הסיבה לכך, בנוסף לזיכרון ההיסטורי שהוזכר לעיל, היא ההבנה של הציבור — «לא משתלם לישראל לריב עם רוסיה». זו לא אידיאולוגיה, אלא פרגמטיות. לישראל לא משתלם לריב עם רוסיה, למרות שהיא נמצאת כאן [בסמוך] בסוריה. רוב המומחים טוענים כי זו לא מלחמתינו וכי אסור שהממשלה תהיה מעורבת בסכסוך «זר»
ארגון «דור מוריה» מתכנן להפוך את הפורמט החיפאי לפלטפורמת דיון קבוע בנושא — «סיכונים אפשריים לישראל ולתושבי ישראל » על בסיס מעקב מתמיד אחר דעת הקהל והערכות מומחים בתחומים — מדיניות החוץ ומדיניות פנים