התגייסות חברתית היא כלי חשוב ליישום מדיניות הפיתוח האנושי.
השפעתם של מיעוטים על אימוץ ויישום החלטות פוליטיות מחייבת נוכחות של שלושה כלי השפעה:
- לובינג;
- התגייסות חברתית;
- בחירות.
בנפרד, מכשירים אלו אינם מגנים על הזכויות ומקדמים את האינטרסים של מיעוטים. ההתגייסות החברתית היא העיקרית, שכן ללא הבטחת פעילויות סולידריות אי אפשר:
- לפתח דרישות קהילתיות משותפות להמשך השדולה או הקידום שלהם במהלך בחירות;
- להבטיח לחץ על מקבלי ההחלטות לבצע שתדלנות מוצלחת עבור המסמכים המשפטיים והרגולטוריים הדרושים;
- לספק תהליך של ארגון עצמי לפתרון הבעיות החברתיות-כלכליות של קבוצה חברתית נתונה;
- להגדיל את ההון החברתי הפנים-קבוצתי, המהווה את הבסיס לסולידריות וארגון עצמי.
התגייסות חברתית היא תהליך צעד אחר צעד של שיתוף נציגי מיעוטים לשוניים בפעילויות בעל משמעות חברתית. זאת יכולה להיות התנדבות במסגרת פרויקט " עיר נקייה " , והכשרה במסגרת " בית הספר לסולידריות " , וסיוע בביצוע סקרים סוציולוגיים במסגרת פעילות " המרכז האנליטי הבינלאומי ", והשתתפות בפרויקט " עולמות מקבילים ", וכלה במשמרות או הפגנות במסגרת שמירה על זכויות המיעוט דובר הרוסית וכו'. העיקר שכל חוויה של התגייסות חברתית צריכה להירשם ב"אוסף הניסיון" הכללי של הזיכרון הממסדי של הקבוצה החברתית, הן ברשתות החברתיות והן באמצעות מידע וכלים אידיאולוגיים אחרים.