ועתה נאפיין את אלו המדווחים על פרקטיקות אמיתיות של השתתפות בפעולות סולידריות. בהקשר זה, אנו יכולים לדבר על נוכחות של תגובות מובהקות סטטיסטית על פעילות אמיתית עם תגובות:
- על אפליה של חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר
(ρ +211**),
טבלת נתוני המגירה להלן בנושאים הרלוונטיים מאפשרת לנו לראות כי מי שהשתתף שוב ושוב בפעולות סוציו-פוליטיות המוניות ב-12 החודשים האחרונים (63.6%) מסכים לרוב עם קיומה של אפליה נגד "רוסים" בישראל. בקרב אלו שהשתתפו באירועים כאלה 1-2 פעמים, הם כבר מסכימים עם קיומה של אפליה הרבה פחות (36.9%). יתרה מכך, חלקן של התגובות על אפליה יורד עוד יותר לקבוצת אלה שלא השתתפו בפעולות חברתיות-פוליטיות המוניות. ולהיפך, הערכים הגבוהים ביותר של תשובות לגבי היעדר אפליה נמצאים בקרב נשאלים שלא השתתפו בפעולות המוניות, והנמוכים ביותר – בקרב אלו המשתתפים בהן ללא הרף.
האם לדעתך ישראל מפלה לרעה חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר? / האם היית מעורב בהפגנות, הפגנות, חתימות על עצומות ואירועים חברתיים ופוליטיים אחרים ב-12 החודשים האחרונים?
| …יש אפליה נגד חוזרים לישראל…? | השתתפת…? | כן, שוב ושוב | פעם אחת או פעמיים | לא |
| כן | 63,6% | 36,9% | 27,4% | |
| במקום כן מאשר לא | 36,4% | 39,3% | 35,8% | |
| סביר יותר שלא מאשר כן | 0,0% | 17,9% | 27,4% | |
| לא | 0,0% | 6,0% | 9,3% |
2) על היעילות של ניצול הפוטנציאל האינטלקטואלי והמקצועי שלהם (ρ -135 *),
לדעתך, באיזו יעילות מדינת ישראל מנצלת את הפוטנציאל האינטלקטואלי והמקצועי של חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר? / השתתפת ב-12 החודשים האחרונים בהפגנות, הפגנות, חתימות על עצומות וכו'. אירועים חברתיים ופוליטיים?
| סימן יעילות | השתתפות פוליטית-חברתית | כן, שוב ושוב | 1-2 פעמים | לא | |
| כַּמוּת | 2 | 4 | 11 | ||
| בהחלט יעיל | 9,1% | 5,1% | 5,2% | ||
| כַּמוּת | 2 | 15 | 61 | ||
| יעיל למדי | 9,1% | 19,0% | 28,8% | ||
| כַּמוּת | 9 | 31 | 86 | ||
| די לא יעיל | 40,9% | 39,2% | 40,6% | ||
| כַּמוּת | 9 | 29 | 54 | ||
| בהחלט לא יעיל | 40,9% | 36,7% | 25,5% |
3) על יישום עקרונות הצדק החברתי בחברה הישראלית (ρ -149**),
אם מחשבים בנפרד את סכומי התגובות החיוביות והשליליות בדרגות שונות לגבי יישום עקרונות הצדק על ידי קבוצות ה"פעילות", אזי נוכל לראות בבירור את דפוס העלייה בשיעור התגובות החיוביות על נוכחותה מה- קבוצת המשתתפים הפעילים ביותר לקבוצת אלו שלא השתתפו בפעולות (מ-20 .8% ל-43.1%). ולהיפך, אלה שלא השתתפו בפעולות, בסך הכל, לעתים רחוקות יותר מאחרים מדברים על חוסר הצדק (56.9% לעומת 69.8% ו-79.2% בקבוצות שהשתתפו בהן 1-2 פעמים או באופן קבוע). (ראה טבלה ותרשים למטה).
לדעתך, באיזו מידה מיושמים עקרונות הצדק החברתי בחברה הישראלית? / האם היית מעורב בהפגנות, הפגנות, חתימות על עצומות ואירועים חברתיים ופוליטיים אחרים ב-12 החודשים האחרונים?
| …עד כמה עקרונות הצדק החברתי מיושמים בחברה הישראלית? | השתתפת ב-12 החודשים האחרונים? בהדגמות? | באופן קבוע | 1-2 פעמים | לא |
| כַּמוּת | 0 | 1 | 8 | |
| בהחלט מיושם | 0,0% | 1,3% | 4,0% | |
| כַּמוּת | 5 | 22 | 79 | |
| דווקא מיושם | 20,8% | 28,9% | 39,1% | |
| ∑ כן, דווקא כן | 20,8% | 31,2% | 43,1% | |
| כַּמוּת | 10 | 36 | 74 | |
| דווקא לא מיושם | 41,7% | 47,4% | 36,6% | |
| כַּמוּת | 9 | 17 | 41 | |
| לא מיושם | 37,5% | 22,4% | 20,3% | |
| ∑ לא, אלא לא | 79,2% | 69,8% | 56,9% |
4) על נוכחותם של אנשים בסביבה הקרובה, אשר ב-12 החודשים האחרונים השתתפו בפעולות חברתיות ופוליטיות המוניות (р +416**!),
מהנתונים המובאים בטבלה להלן עולה כי הרוב המכריע של התשובות לפיהן ישנם פעילים רבים בסביבה הקרובה הם בין המדווחים על השתתפותם השוטפת באירועים מסוג זה (58.3%). בקרב אלו שהשתתפו באירועים כאלה 1-2 פעמים, הרוב המוחלט (65.9%) מצביע על כך שיש רק פעיל אחד או מעטים בסביבתם. בקרב אלו שלא השתתפו בפעולות חברתיות-פוליטיות המוניות, רווחות שתי תשובות בעלות ערכים כמעט זהים: שיש פעיל אחד או יותר במעגל הקרוב שלהם, או שאין אנשים כאלה (40% כל אחד). כמובן שהקשר בין הפעילות של האדם לבין אנשים פעילים בסביבה הוא דו-כיווני, בכל זאת השפעת הסביבה על תודעתו של האדם ברורה.
האם יש אנשים שאתה מכיר שהשתתפו בהפגנות, הפגנות, חתימות על עצומות ואירועים חברתיים ופוליטיים אחרים ב-12 החודשים האחרונים? / האם היית מעורב בהפגנות, הפגנות, חתימות על עצומות ואירועים חברתיים ופוליטיים אחרים ב-12 החודשים האחרונים?
| האם יש בין מכריך אנשים שהשתתפו … בהפגנות … | …השתתפו ב-12 החודשים האחרונים. …? | כן, באופן קבוע | 1-2 פעמים | לא |
| כַּמוּת | 14 | 18 | 19 | |
| כן הרבה | 58,3% | 21,2% | 8,2% | |
| כַּמוּת | 8 | 56 | 91 | |
| כן, אדם אחד או יותר | 33,3% | 65,9% | 39,1% | |
| כַּמוּת | 2 | 6 | 95 | |
| לא | 8,3% | 7,1% | 40,8% | |
| כַּמוּת | 0 | 5 | 28 | |
| קשה לענות | 0,0% | 5,9% | 12,0% |
5) על לובינג (ρ -131*),
מהנתונים המוצגים בטבלת המגירה להלן, הנקודה הבאה נראית מעניינת: בקרב כל קבוצות המשיבים, הדעה נפוצה בערך באותה מידה כי לובינג הוא כלי יעיל להשפעה על החלטות פוליטיות, אך לא במקרה של חוזרים ממדינות חבר העמים ( זה נענה בכל קבוצה על ידי כ-40% מהמשיבים). עם זאת, בקבוצות שבהן הם מדווחים כי השתתפו בפעולות סוציו-פוליטיות המוניות 1-2 פעמים, או לא השתתפו, אופציית תשובה זו גוברת. ובקבוצת המשתתפים בקביעות בפעולות המוניות מסוג זה שוררת אופציית התשובה – מוכנים להשתתף באירועים ליצירת לובי. הוא נבחר על ידי 42.9% מהנשאלים, לעומת 14.8% ו-15.5% מהענו באופן דומה בקבוצות אחרות.
מה אתה חושב על לובינג ככלי להגנה על אינטרסים קבוצתיים על ידי חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר? / האם היית מעורב בהפגנות, הפגנות, חתימות על עצומות ואירועים חברתיים ופוליטיים אחרים ב-12 החודשים האחרונים?
| מה אתה חושב על לובינג… | האם השתתפת ב-12 החודשים האחרונים…? | כן, באופן קבוע | 1-2 פעמים | לא |
| כַּמוּת | 1 | 13 | 42 | |
| אני לא יודע / לא יודע טוב מה זה ואיך זה עובד | 4,8% | 18,3% | 23,1% | |
| כַּמוּת | 8 | 28 | 73 | |
| זהו כלי יעיל, אבל לא במקרה של חוזרים ממדינות חבר העמים | 38,1% | 39,4% | 40,1% | |
| כַּמוּת | 3 | 19 | 40 | |
| כלי יעיל לשימוש | 14,3% | 26,8% | 22,0% | |
| כַּמוּת | 9 | 11 | 27 | |
| נכונות להשתתף בפעילויות בניית לובי | 42,9% | 15,5% | 14,8% |
6) השתתפות בכל פעילות התנדבותית (ρ +305**).
קיים קשר חזק בין שיטות התנדבות לפרקטיקות של השתתפות המונית חברתית ופוליטית. בשתי הקבוצות, המאופיינות בתדירות שונה של השתתפות בפעולות המוניות, התשובה הרווחת היא שנציגי שתי הקבוצות לקחו חלק בפעילות התנדבותית (41% כל אחת). יחד עם זאת, שליש מהנשאלים מבין המשתתפים בקביעות בפעולות המוניות מדווחים על נוהגים קבועים מסוג זה, ורק עשירית מאלה שהשתתפו בהם 1-2 פעמים. בתוך כך, בקרב אלו שלא נטלו חלק בפעולות חברתיות ופוליטיות המוניות, הרוב המוחלט (73%) דיווחו כי לא נטלו חלק בפעילות התנדבותית. אם נחשב את מדד ההשתתפות בהתנדבות, נראה שהערכים החיוביים שלו נרשמים רק בקבוצות שחבריהן לוקחים חלק בפעולות סוציו-פוליטיות המוניות בתדירות משתנה, ויורדים מקבוצה פעילה יותר לקבוצה פחות. מונחים חברתיים-פוליטיים (0.5 ו-0.1 בהתאמה). הקבוצה שנציגיה אינם משתתפים בפעולות חברתיות-פוליטיות המוניות מתאפיינת גם במדד שלילי, המעיד על דומיננטיות של תשובות שליליות בה לגבי השתתפות בעבודה התנדבותית.
(המדד חושב באמצעות הנוסחה: ((n1+n2)-n3)/100%, כאשר n1 הוא הערך של מניות התשובות "להשתתף באופן קבוע" בפעילות התנדבותית, n2 – בערך "מספר פעמים", n3 – "לא השתתף". אינדקס זה מאפשר לך לזהות את השכיחות של תשובות חיוביות/שליליות ולהשוות ביניהן לפי קבוצות)
האם היית מעורב בפעילות כלשהי בהתנדבות ב-12 החודשים האחרונים? /האם היית מעורב בהפגנות, הפגנות, חתימות על עצומות ואירועים חברתיים ופוליטיים אחרים ב-12 החודשים האחרונים?
| השתתפת…כמתנדב? | האם השתתפת באירועים חברתיים ופוליטיים? | כן, באופן קבוע | 1-2 פעמים | לא |
| כַּמוּת | 8 | 10 | 19 | |
| 1 כן, באופן קבוע | 33,3% | 11,8% | 8,2% | |
| כַּמוּת | 10 | 35 | 44 | |
| 2 כן, כמה פעמים | 41,7% | 41,2% | 18,9% | |
| כַּמוּת | 6 | 40 | 170 | |
| 3 לא קיבלו | 25,0% | 47,1% | 73,0% | |
| אינדקס השתתפות מתנדבים | 0,5 | 0,1 | -0,5 |
ישר ניתן לראות שרוב הפרמטרים הקשורים לפעילות המונית חברתית-פוליטית חוזרים על הפרמטרים של מוכנות אליה. אבל יש כמה הבדלים בכמה נושאים. ראשית, על נוכחותם של אנשים בסביבה הקרובה המנהלים חיים חברתיים ופוליטיים פעילים, ושנית, על השתתפות בפעילות התנדבותית. מעניין לא רק שהמאפיינים האלה הופיעו בנוסף, אלא גם שיש להם ערכים גבוהים מאוד של התאמה עם התשובות המאפיינות את הפרקטיקות האמיתיות של סולידריות. זה מאפשר לנו לשקול את הפרמטרים הרלוונטיים כמכריעים.
הערהשאחת מהשערות המחקר הייתה הנחה של קשר בין עושר חומרי לרמת הפעילות החברתית-פוליטית. השערה זו לא אוששה, לא במונחים של פעולות סולידריות, ולא במוכנות לכך. עושר חומרי גם אינו מתאם עם פרקטיקות סולידריות ברמה המיקרו-חברתית – עזרה הדדית ותמיכה.
שוב, אנחנו מדברים עכשיו על נתוני ביניים. יש להניח שבתוצאות הסופיות ערכי החוויה של פעולות סולידריות והמוכנות אליה יהיו נמוכים יותר, שכן נכון לעכשיו הסקר של נשאלים מעל גיל 60, במיוחד בני 75 ומתחת לגיל 25, וכן "תושבי הדרום" – קבוצות אוכלוסייה המתאפיינות בדרך כלל בפעילות חברתית ופוליטית נמוכה יותר.
בהקשר השוואתי, העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר שוב מפסידה לשאר החוזרים והצברים במונחים של מוכנות לפעולות סולידריות. 78.6% מהנשאלים מביעים דעה כי ההסתברות להשתתפותם של עולים דוברי רוסית באירועים חברתיים ופוליטיים המוניים , בהשוואה לפעילות דומה בקרב חוזרים ממדינות אחרות ומצברים, נמוכה יותר.
בין הסיבות המונעות מהעלייה דוברת הרוסית להגן באופן אקטיבי על זכויותיהן ולהגן על האינטרסים שלהן, המנהיג הבלתי מעורער הוא התשובה "חוסר האמון של האנשים בכוחם, האמונה בחוסר היגיון של מאבק כזה (כפי ש-33% מאמינים"). ואחריה האופציה "חוסר ניסיון חיובי במאבק על זכויותיהם ואינטרסים שלהם", שנבחרה על ידי 20%, שלדעתנו שזורה באופן הדוק עם הראשון. בדוח משנת 2009 של המרכז הישראלי לחקר הדמוקרטיה
מעיד על מגמה דומה. עולה כי בהשוואה לילידי ישראל היהודים, מתוכם 46% בטוחים שאינם יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה, בקרב החוזרים מברית המועצות לשעבר, יש הרבה יותר בטוחים בהיעדר השפעה על מדיניות הממשלה – 61 %. יותר מ-40% מהישראלים דוברי הרוסית סבורים כי האזרח הישראלי ה"ממוצע" (כמוהם) נטול השפעה לחלוטין על הנעשה במקום העבודה, במסגרת יחידת הצבא, המוסד החינוכי או העיר. דעות כאלה מבדילות אותם מהישראלים היהודים ובעיקר מהאזרחים הערבים בישראל, שחשים את ההשפעה על המתרחש ברמה המקומית. השתתפותם של חוזרים "רוסים" בפוליטיקה מסתכמת בהצבעה בבחירות הכלליות לכנסת. במגזר ה"רוסי" קיים אחוז השתתפות נמוך ביותר בתנועות התנדבותיות, הפגנות והפגנות שונות.. למצב עניינים זה יש, מבחינות רבות, שורשים תרבותיים והיסטוריים. זה מאושש, במיוחד, על ידי סקרים רוסים רבים, המשקפים את הניתוק מהשתתפות פוליטית-חברתית כנורמה התנהגותית עבור אנשים סובייטים ופוסט-סובייטים. כך גם לגבי יהדות ברית המועצות. הניתוק החברתי והפוליטי שלו , לפי ס' וינוגרדוב, הוא מאפיין של יחסיו עם המדינה, וכן
עקב חיים בקרב אוכלוסייה עוינת בעיקרה כלפי היהודים, מה שמאלץ אותם להימנע מעימותים הן עם הילידים והן עם פקידי ממשל [1] .
תסמונת חוסר האונים הנלמד בחיים החברתיים והפוליטיים ובפרקטיקות אינדיבידואליות של הגנה על זכויותיו, מוכפלת בפטרנליזם שהועלה בכמה דורות עם תחושת חוסר החשיבות של האדם עצמו, סולידריות ראוותנית תוך מזעור חווית הארגון העצמי החברתי והממשל העצמי. , תן את התוצאות שלהם: העדיפות של אסטרטגיית ההישרדות הפרטנית, המבטיחה הסתגלות מוצלחת יותר או פחות לחברה, לעומת התאמת החברה לצרכי הקבוצה באמצעות השפעה קולקטיבית על הפוליטיקה באמצעות מוסדות ומנגנונים מתאימים.