ישראל חייבת להישאר נייטרלית בסכסוך הרוסי-אוקראיני

מפגש במתכונת השולחן העגול "מתכונת חיפה".

ב-30 באפריל 2023 ערכה אגודת דור מוריה שולחן עגול בתל אביב.

המפגש נערך במסגרת פרויקט פורמט חיפה . המשתתפים דנו בנושא: "המלחמה באוקראינה והשתתפות ישראל בסכסוך זה".

בדיון השתתפו מדענים ישראלים, עיתונאים, מומחי אבטחה, חברי כנסת ונציגי ארגונים לא ממשלתיים.

המשתתפים דנו בתוצאות הסקר הסוציולוגי " יחס הישראלים לסכסוך בין רוסיה לאוקראינה " .

ערכת הכלים למחקר פותחה על ידי המרכז האנליטי דור מוריה . הסקר הסוציולוגי נערך על ידי מרכז " מאגר מוחות " בחודשים מרץ-אפריל 2023.

מושא הדיון היה עמדת הישראלים לגבי הסכסוך הרוסי-אוקראיני והשלכותיו על ישראל.

תוצאות המחקר הראו

מנהלת המרכז האנליטי הבינלאומי לולה קולפינה Phd, ציינה את ההבדלים בעמדות כלפי הסכסוך הרוסי-אוקראיני. מהגרים דוברי רוסית נוטים כמעט פי 3 לעקוב אחרי העימות הצבאי כמעט פי 3 מאשר ילידי ישראל.

58% מהישראלים נוטים שלא לעקוב או לעקוב רק לעתים רחוקות אחר המצב בסכסוך הרוסי-אוקראיני. רק 9% מהישראלים עוקבים אחר המצב "כל הזמן".

בסך הכל, 57% מהנשאלים סבורים שישראל היא ניטרלית או שאין לה עמדה רשמית ברורה. ובסך הכל, 63% מהנשאלים מסכימים למדי ומוחלט עם העמדה הרשמית של ישראל

לטענת 80% מהישראלים, הם חוששים שהמלחמה באוקראינה תגרום לאסון הומניטרי. לדעתם, ישראל צריכה לסייע באופן פעיל בהחזרת אנשים מאוקראינה. על הצורך בסיוע הומניטרי אומרים 79% מהישראלים.

מהו הסיכון העיקרי עבור ישראל אם היא תימשך לסכסוך הרוסי-אוקראיני? 56% מהנשאלים ציינו את הידרדרות היחסים עם רוסיה. לשם השוואה, הסיכון להחמרת היחסים עם ארצות הברית צוין על ידי 9% מהנשאלים, ורק 3% עם אוקראינה.

התמדה בעמדה של ניטרליות

סקר מומחים הראה מה יוצר את היחס לאוקראינה בקרב ישראלים שאינם דוברי רוסית. גורם זה הוא הזיכרון ההיסטורי המעוגן במסורות הדתיות.

" בקרב הישראלים ה"לא דוברי רוסית", במיוחד החרדים, אוקראינה, כמדינה, אינה גורמת לרגשות חיוביים . זה משפיע גם על הרצון לתמוך בו . האירועים ההיסטוריים הקשורים להשמדת היהודים הם גורם שקובע את היחס לסכסוך".

"לא סביר שלרוב המכריע של הישראלים יש איזושהי זיקה חיובית לרוסיה. הם גם זוכרים מה קרה שם – פרשת בייליס, חיוור ההתיישבות ועוד אפליה. למרות שברוסיה התקריות הללו התרחשו בתדירות נמוכה בהרבה מאשר באוקראינה. בנוסף, לא היה להם אופי כל כך אכזרי וכל כך מסיבי .

מנהל תכנית דור מוריה, מנאר בסול : "העמדה של הימנעות מהשתתפות ישראל כצד בסכסוך הצבאי היא יציבה למדי". כך למשל, באפריל 2022 נערך סקר בקרב ישראלים על יחס הציבור הישראלי לסכסוך. הסקר נערך על ידי אוניברסיטת בר-אילן ומכללת אורנים .

72% מהנשאלים אמרו שהם לא מסכימים שישראל תשלח כוחות צבא לתמוך באוקראינה. במקביל, 90% משוכנעים שישראל צריכה לקבל פליטים אוקראינים. 70% לא מסכימים שישראל צריכה לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם רוסיה. 44% סבורים שגם ישראל לא צריכה להטיל סנקציות כלכליות נגד רוסיה.

דעת מומחה

חברת הכנסת טטיאנה מזרסקיה ציינה את המוזרויות של היחסים הבין-מדינתיים בין אוקראינה וישראל. "אנו יכולים לציין את ההתנהגות הלא ידידותית של ההנהגה האוקראינית כלפי ישראל. אבל עלינו להמשיך לספק סיוע הומניטרי לתושבי אוקראינה. אבל זה לא חל על סיוע צבאי לאוקראינה. ישראל חייבת לקחת בחשבון את האינטרסים שלה ולהבטיח את ביטחונה על ידי בניית יחסים עם מדינות שכנות ורוסיה".

עורך הדין ומדען המדינה הרב מיכאיל פינקל השמיע את דעתם של ישראלים "לא דוברי רוסית", בעיקר במגזר החרדי. " המדיניות האוקראינית של האדרת אנשים שהשמידו יהודים באוקראינה אינה יכולה אלא לגרום לצמרמורת ."

לב גנין, סגן נשיא עמותת אסנד, ציין את ההיסטוריה של ההצבעה באוקראינה באו"ם. « זושבע שנים אוקראינה הצביעה 95 פעמים באו"ם נגד ישראל. אוקראינה מעולם לא תמכה בישראל. השלטונות האוקראינים קוראים לרחובות ופותחים אנדרטאות לפושעים נאצים. אנדרטאות לאנשים שהשתתפו באופן פעיל בהשמדה המונית של יהודים. שגריר ישראל באוקראינה מיכאיל ברודסקי חייב לנהל משא ומתן עם ראש עיריית קייב ויטלי קליצ'קו. להסכים שאין לשנות את שמו של רחוב פרז'בלסקי לכבוד ולדימיר קוביוביץ', מייסד דיוויזיית גליציה של ה-SS.

סוגיות אבטחה

מדען המדינה ועיתונאי, מנהל "דור מוריה" איגור קמיניק ציין את ההבדלים בין הסכסוכים הפלסטינים-ישראלים והרוסים-אוקראינים.

"הדינמיקה של הסכסוך האוקראיני-רוסי והפלסטיני-ישראלי הפוכה לחלוטין. הסכסוך הפלסטיני-ישראלי החל במלחמת הישרדות. ובפיתוחו, הגיע להשתתפות המפלגה הערבית בקואליציה בכנסת. והמלחמה באוקראינה היא תוצאה של מדיניות רשלנית. אוקראינה השלווה והעשירה, נכון ל-1991, מצאה את עצמה במצב נורא. ומלחמת ההישרדות היא מה שהיא בסופו של דבר.

לב משין, חוקר מאוניברסיטת רייכמן, הפנה את תשומת הלב למספר איומים. "האיום של הרעת היחסים עם רוסיה למען ביטחונה של ישראל הוא רב-שכבתי. לא מדובר רק בהפרה של הסכמים בסוריה ובאיום בסיוע צבאי לאיראן. עזרה, כולל ונשק גרעיני. יש לקחת בחשבון גם את יחסיה הטובים של רוסיה עם מדינות המפרץ הפרסי. לישראל חשובה גם עבודתם של דיפלומטים רוסים מול חמאס והרשות הפלסטינית".

הלוחם והאבטחה אדם קולשוב דיבר על הניסיון שלו. במשך שנים רבות סייע לאוקראינה בתחום הביטחון והנושאים ההומניטריים.

"רמת השחיתות היא איום על אוקראינה. השחיתות מונעת את יישום כל הפרויקטים ההומניטריים שישראל יכולה להציע. מדובר בפרויקטים בתחום הסיוע הפסיכולוגי, ובתחום ייצור מוצרים הומניטריים וכו'.

ההתנהגות הבלתי ידידותית של אוקראינה כלפי ישראל לעתים קרובות מאלצת רבים לשקול מחדש את יחסם לרשויות האוקראיניות. אבל זה לא חל על העם האוקראיני".

https://youtu.be/7Fu3uVzU9kY

תזות המפתח של השולחן העגול היו אלה:
  • למרות לחץ פוליטי זר, על ישראל לנסות להישאר נייטרלית. השתתפותה צריכה להיות מוגבלת לסיוע הומניטרי וסיוע לפליטים;
  • הבעיה העיקרית של שמירה על ניטרליות קשורה, מצד אחד, ללחץ של ארה"ב על ישראל. מצד שני, יש סיכונים להחמרת היחסים עם רוסיה. כתוצאה מכך, מדובר בעלייה באיומים מצד איראן, סוריה ומתנגדי ישראל אחרים;
  • שחיתות גבוהה באוקראינה מסבכת את היכולת והיעילות של הסיוע ההומניטרי והשיקום לאחר המלחמה;
  • גל הפליטים מאוקראינה לישראל טומן בחובו סיכונים סוציו-אקונומיים מסוימים. אבל בתנאים מסוימים זה יכול להפוך למשאב. זוהי בעיה הדורשת ניתוח מדעי וקביעת מדיניות;
  • פלטפורמת המומחים "פורמט חיפה" היא כלי של "דיפלומטיה עממית". משימות מחקר ומשימות יישומיות כוללות צבירה וניסוח דעת קהל. קידום הנרטיבים הציבוריים אינו אפשרי ללא פיתוח מנגנונים יעילים להפיכתו להכרעות פוליטיות. כיצד יכולה החברה האזרחית להשפיע על קבלת החלטות פוליטיות ואילו כלים קיימים לכך? מה מעכב את פעולתו האפקטיבית של מנגנון הממשל הדמוקרטי? שאלות אלו יהפכו לאחד הנושאים המרכזיים בלימוד המרכז האנליטי "דור מוריה".
  • הרישום בשדולה של הכנסת הוא כלי חשוב של מתכונת חיפה. כלי להעברת חוות דעת מומחים למקבלי ההחלטות.