יוזמה ציבורית שמטרתה לשפר את מודל המדינה ולהעצים את השפעת האוכלוסייה על אימוץ ויישום החלטות פוליטיות
תיאור הבעיה
הפדרליזציה של ישראל כרוכה ביצירת מודל פוליטי של ממשל שמטרתו לחזק את השפעתן של קהילות מקומיות על אימוץ ויישום החלטות פוליטיות ברמה המקומית, האזורית והפדרלית.
מודל זה מבוסס על העיקרון הארגוני והמשפטי של הסודיות , לפיו משימות ניהול צריכות להיפתר ברמה הנמוכה ביותר או הרחוקה ביותר מהמרכז, שבה פתרנן אפשרי ויעיל.
האם הביזור יאפשר לגשת לבעיית פיתוח השטחים והגדלת מדד הפיתוח האנושי באופן ספציפי יותר? תוך התחשבות בפרטים הטריטוריאליים והדמוגרפיים, כמו גם בהרכב הדתי והאתני של האוכלוסייה.
תיאור הדגם
הקמת פרלמנטים אזוריים על בסיס 7 מחוזות אליהם מחולקת ישראל, בהתאם למודל של משרד הפנים הישראלי.
7 פרלמנטים אזוריים נבחרים עם האצלת סמכויות ומשאבים מתאימים, לרבות גביית חלק מהמיסים, לביצועם.
שינוי שיטת הבחירות על ידי יצירת פרלמנט דו-ביתי במקום הכנסת:
סגני הבית התחתון נבחרים מהפרלמנטים האזוריים על ידי שיטת הרוב;
חברי הבית העליון של הפרלמנט נבחרים בייצוג יחסי. סגני הפרלמנטים האזוריים נבחרים על ידי שיטת הרוב.
החלוקה לשני חדרים מניחה הפרדה בין הנטיות הצנטריפוגליות והצנטריפטליות הקיימות בכל מדינה פדרלית. יחד עם זאת, הלשכה התחתונה, שניתן לכנותה אזורית, המייצגת את האינטרסים של האזורים ברמה הפדרלית, שואפת תמיד לקחת לעצמה יותר סמכויות ולהיות עצמאית יותר. העליון, הייתי קורא לזה פוליטי, מגביל את הנטיות הבדלניות.
הבית העליון של הכנסת מאמצת חוקים פדרליים וחוקים הקשורים לאשרור הסכמים בינלאומיים.
הלשכה העליונה נבחרת מתוך רשימות המפלגות ומבטיחה את מאבק האידיאולוגיות המפלגתיות.
הלשכה התחתונה נבחרת ברוב קולות, על ידי האזורים עצמם, מספר שווה של צירים מכל אזור.
הגברת הכשירות והפעילות של הקהילות המקומיות בפתרון בעיות השטחים והאזור ידרשו:
– הגברת הסולידריות של הקהילות המקומיות בפתרון הבעיות של שטח המגורים ורמת הכשירות שלהן באמצעות יישום תוכניות חינוך מיוחדות קבועות;
– קידום יצירת מבנים ציבוריים מתאימים כגון מועצות ציבוריות תחת ממשלות מקומיות, גופי ארגון עצמי של האוכלוסייה;
– לגיטימציה חקיקתית של גופי ארגון עצמי של האוכלוסייה והאצלת סמכויות להם לטפל בבעיות החברתיות-כלכליות של שטח המגורים.
פיתוח סולידריות וארגון עצמי מוצע בהתאם למודל 4C
יישום מדד הפיתוח האנושי כאינדיקטור אינטגרלי להתפתחות התחום החברתי ולשקיפות מערכות הניהול. התאמת האינדיקטורים הקיימים של מודל הפיתוח האנושי של UNDP לצרכי הניהול החברתי-כלכלי אזורי ומקומי.
יישום מודלים כלכליים, תוך התחשבות בפרטים אזוריים, התמקד באינטרסים של קהילות מקומיות.
– שיפור החקיקה בתחום התנועה השיתופית, לרבות בענף הבנייה;
– פיתוח דיאלוג חברתי ברמה האזורית, באמצעות הכנסת כלים משולשים.
תיאור הפעילות
– עריכת מחקר על יחס החברה לרעיון הפדרליזציה, לרבות כמכשיר ליישוב שלום של הסכסוך הערבי-ישראלי;
– הכנת הערה אנליטית על מנגנוני ביזור אפשריים ושינויים נחוצים במסגרת הרגולטורית;
– ייזום דיון ציבורי ומסע הסברה כדי להבטיח דעת קהל חיובית על תהליך זה;
– פיתוח קמפיין לקידום רעיון הפדרליזציה באמצעות גיוס חברתי, לובינג ובחירות.