בתחילת הדיון בתוצאות סקר השאלון נציין כי ניתן לדון בלי סוף בתוכן המושגים העיקריים של נושא המחקר שלנו – "לכידות", "סולידריות", כמו גם במשמעויות של כל דבר אחר. מונחים "לא אובייקטיביים" (אלה שלא ניתן "לגעת בהם": אהבה, צדק, אושר וכו'). עם זאת, ברמה האינטואיטיבית, לדוברי הילידים, כמובן, יש הסכמה מסוימת בפרשנותם, המאפשרת להם להבין זה את זה ולדון בנושאים אלו.
לפיכך, ישנה דמיון מובהק של דעות על מידת הלכידות של חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר בהשוואה לחוזרים ממדינות אחרות וצברים ( אלה שנולדו בישראל ). הרוב המוחלט (70.4%) של הנשאלים טוענים כי החוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר פחות מאוחדים מיתר הקבוצות שצוינו במחקר. ורק ל-4.0% יש דעה הפוכה.
מגמה דומה אופיינית להערכות של רמת הסיוע ההדדי והסיוע ההדדי בקרב חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר , שלפי רובם המוחלט (60%) , נמוכה מזו של חוזרים ממדינות אחרות ומצברים.
די צפויה היא הנוכחות של קשר ישיר מובהק סטטיסטית בין התשובות לשתי השאלות הללו (p +0.458**): נשאלים שעונים בחיוב על השאלה לגבי הלכידות הגדולה יותר של חוזרים מברית המועצות לשעבר מעדיפים את התשובה לגבי רמה גבוהה יותר של עזרה הדדית ביניהם. ההיפך הוא גם נכון: אלה המאפיינים לרעה את הלכידות בין חוזרים דוברי רוסית מעריכים את שיטות הסיוע ההדדי ביניהם בהתאם.
הרוב המכריע (57.6%) של הנסקרים טוענים כי שליליות ומוסר שכיחים פחות בקבוצות לעזרה עצמית מקוונת ישראלית שאינה דוברת רוסית מאשר בקבוצות דומות דוברות רוסית. ורק 4% מהנשאלים סבורים שלעתים קרובות יותר, ו-14.9% – שמצב זה נפוץ בכל מקום.
השוואה של חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר לקבוצות אחרות של ישראלים מאפשרת לנו לקבוע נקודת מוצא מותנית לקביעת מידת הלכידות התוך קבוצתית (לפחות מבחינת הפרמטר "פחות או יותר") ולקבוע את רמתה. כמו לא גבוה. על כך, ברמה הבינאישית, מעידות ההערכות הסובייקטיביות של המשיבים לגבי קבלת תמיכה מבני ארצם. רק 27.2% מהנשאלים אומרים שהם עצמם או מכריהם במצב חיים קשה, שפנו לעזרה דוברי רוסית, נתקלו לרוב בתמיכה.
כסמן ללכידות ביחסים בין קבוצות, לקחנו את מערכת היחסים בין דורות עלייה שונים, שם נמצא גם מצב בעייתי. כל משיב שלישי סבור שהעלייה ה"רוסית" של השנים האחרונות גורמת לשלילה (גירוי, תוקפנות, קנאה) בקרב החוזרים בשנים 2000-1990, וכל משיב חמישי – אדישות. האפשרות "אמפתיה" נבחרה רק על ידי 14.2% מהנשאלים.
ניתוח המתאם מראה גם הבדלים בהערכת המצב בין נשאלים המאופיינים במספר שונה של שנות מגורים בישראל. למשל, בהערכת הצדק של החברה הישראלית. הנתונים המוצגים בתרשים להלן מראים בבירור שככל שהמשיבים חיים בישראל פחות שנים, כך הם מעריכים את מידת היישום של עקרונות הצדק החברתי כאן, ולהיפך (ρ +317**). אם בקרב אלה שגרים כאן 5 שנים או פחות, 9.3% מהנשאלים מדווחים כי עקרונות אלה לא יושמו , הרי שבקרב אלה שגרים כאן יותר מ-15 שנים, מדובר כבר ב-28.9%. להיפך, ערכי התשובות הגבוהים ביותר לגבי יישום עקרונות אלו נמצאים בקבוצת המתגוררים בישראל 5 שנים או פחות (53.5%), והנמוכים ביותר – בקרב אלו שגרים כאן יותר מ-15 שנים. שנים (21.1%).
בשני המקרים, ההבדל הוא יותר מפי 3. מגמה דומה מציינת גם באפשרות התשובה "עקרונות הצדק החברתי ככל הנראה לא מיושמים ": ערכים נמוכים יותר בקבוצות המתגוררות בישראל מתחת לגיל 10, ערכים גבוהים יותר מ-10 שנים.
תוצאות ניתוח המתאם וניתוח חירום הנתונים משקפים הבדלים משמעותיים בהערכות של סיכויי ישראל בקבוצות של נשאלים המאופיינות בשנות מגורים שונות בישראל. קווי המגמה בתרשים למטה מציגים עלייה בחלקן של תחזיות שליליות וירידה בחיוביות לגבי איך ישתנו החיים בישראל בעוד שנה, ככל שמספר שנות החיים בישראל יגדל (ρ +154**).
כמו כן, קיים מתאם בין מספר שנות המגורים בישראל לבין הערכות למתיחות אתנו-לאומית במדינה, המודגם בקו המגמה בתרשים להלן: ככל שמספר שנות המגורים בישראל יורד, חלקם של התשובות לגבי צמיחה יורדות מ-50.3% ל-33.3%. מתח אתנו-לאומי (ρ -0.232**)
לכן, ניתן לשפוט כי חוזרים עם פחות "ניסיון" של החיים בישראל מעריכים בצורה חיובית יותר את המצב ואת סיכויי החיים במדינה.
הנחנו כי הבדלים אלו בחלק מהמקרים נובעים מעושר חומרי, וכי מספר שנות החיים בישראל מסתיר את מידת ה"הסדר", כולל רווחה חומרית.
ואכן, מצאנו קשר מובהק סטטיסטית בין מספר שנות החיים בישראל לבין הערכות סובייקטיביות של רווחה חומרית (ρ -184**). האינדיקטור של זה האחרון במחקר שלנו היה השאלה: כיצד היית מעריך את מצבך הכלכלי הנוכחי, את משפחתך, אשר הוצעו לו התשובות הבאות: טוב , די טוב , ממוצע , רע למדי , רע מאוד .
כפי שניתן לראות מהטבלה שלהלן, תשובות לגבי רמת שגשוג טובה, טובה וממוצעת רווחות בקבוצות הנשאלים המתגוררים בארץ יותר מ-15 שנה, אלא דווקא לגבי רעים ורעים – בקרב המתגוררים כאן. למשך 10 שנים או פחות.
כמה שנים אתה חי בישראל? / נא להעריך את המצב הכלכלי של משפחתך / משפחתך.
| כמה שנים אתה חי בישראל? | מַחצֶלֶת. עמדה | טוב מאוד | דווקא טוב | מְמוּצָע | גרוע למדי | רע מאוד | |
| כַּמוּת | 2 | 17 | 52 | 26 | 2 | ||
| עד 5 שנים | 12,5% | 23,9% | 28,9% | 39,4% | 22,2% | ||
| כַּמוּת | 3 | 9 | 33 | 15 | 4 | ||
| בני 6-10 | 18,8% | 12,7% | 18,3% | 22,7% | 44,4% | ||
| ∑ 1.2 | 31,3% | 36,6% | 47,2% | 62,1% | 66,6% | ||
| כַּמוּת | 1 | 8 | 20 | 6 | 1 | ||
| בני 11-15 | 6,3% | 11,3% | 11,1% | 9,1% | 11,1% | ||
| כַּמוּת | 10 | 37 | 75 | 19 | 2 | ||
| 4.16 ומעלה | 62,5% | 52,1% | 41,7% | 28,8% | 22,2% | ||
| ב | ∑ 3.4 | 68,8% | 63,4% | 52,8% | 37,9% | 33,3% | |
| אינדקס | -37,5 | -26,8 | -5,6 | 24,2 | 33,3 |
בולטת יותר הדינמיקה של שינויים בהערכות עצמיות של רווחה חומרית בהתאם למספר שנות החיים בישראל, אם נסכם בנפרד את ערכי התשובות בקבוצות של נשאלים החיים בארץ עד 10 שנים (למעלה עד 5 ו-6-10), ובנפרד – אחרי 10. (הראשון – בטבלה – ∑1.2, השני – ∑ 3.4). לאחר מכן, לאחר חישוב ההפרש בין הסכום הראשון והשני (∑1.2 -∑3.4), קיבלנו את ערכי מדד העושר החומרי בקבוצות המאופיינות במספר שונה של שנות מגורים בארץ .
הערכים שהתקבלו מוצגים בטבלה לעיל ומתוארים בצורה גרפית בשתי הדיאגרמות הבאות.
בהתבסס על הערכים המתקבלים של מדד הרווחה החומרית לעיל, בהתאם למספר שנות המגורים בישראל , ניתן לראות כי בקרב הישראלים העשירים ביותר והפחות, ההבדל בתשובות בין הראשון לשני. קבוצות, הנבדלות על ידי משך המגורים (בערך 10 עמודים) היא יחסית דומה. אבל בשתי הקבוצות הראשונות, המאפיינות שגשוג חומרי טוב בדרגות שונות, שוררים באופן משמעותי ערכים שליליים של המדד (-37.5 ו-26.8), בשתי האחרונות – ערכים חיוביים (24.2 ו-33.3). בקבוצה עם הכנסה ממוצעת, מדד הפרש הערכים בין מי שחיים פחות מעשר שנים בישראל מתקרב לאפס, עם דומיננטיות מסוימת של ערכים שליליים (-5.6).
מדדים שליליים מראים כי הקבוצות הנבדלות בעושר חומרי מורכבות ברובן מהאוכלוסייה שחיה בישראל למעלה מ-11 שנים (אלה קבוצות בעלות רמת הכנסה טובה, די טובה וממוצעת). בהתאם לכך, הערכים החיוביים של המדד, המאפיינים בעיקר קבוצות בעלות הכנסה ירודה למדי וירודה מאוד, מלמדים על השכיחות בקבוצות אלו של נציגי העלייה הרוסית, המתגוררים בישראל פחות מ-10 שנים.
לכן, התרשים שלהלן מראה שהקבוצה בעלת העושר החומרי הטוב ביותר מאופיינת בערכים השליליים הגבוהים ביותר של המדד, כלומר הייצוג הגבוה ביותר של מי שחיים בישראל יותר מ-11 שנים. ערכים שליליים של המדד יורדים כלפי קבוצת "די טוב" מסופקת. אז יש פער משמעותי מול קבוצת בעלי ההכנסה הממוצעת. ולמרות ששוררים גם מי שחי בארץ יותר מ-11 שנים, שיעור הגרים בארץ פחות מ-10 שנים כמעט בר השוואה. שני העמודות האחרונות מאפיינות את השכיחות המשמעותית בקרב קבוצות של חוזרים בעלי רמת אספקה ירודה וגרוע מאוד המתגוררים בארץ פחות מ-10 שנים, וככל שהכנסתם מחמירה, גדל שיעורם של חוזרים כאלה.
מנתונים אלו ניתן לשער או שחזרים דוברי רוסית זקוקים ל-10 שנים בממוצע להסתגלות סוציו-אקונומית מלאה, או שינויים מהותיים בתנאי החיים הסוציו-אקונומיים של החוזרים שהתרחשו לפני כ-10 שנים. המחקר מראה קשר סטטיסטי חזק בין ערכי הרווחה החומרית של הנשאלים לבין הערכותיהם לגבי מידת האפליה נגד חוזרים דוברי רוסית בישראל. (ρ -216**). מהטבלה עולה כי בקרב נשאלים עם מצב כלכלי טוב מאוד, העמדה השכיחה ביותר היא שאין "דווקא אין" אפליה נגד חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר בישראל (37.5% ענו כך).
נציגיה, בעוד אפשרויות אחרות נבחרו על ידי 18-25% מהם).
ככל שהרווחה החומרית מתדרדרת, ניכרת מגמה של ירידה בשיעור התשובות מסוג זה ועלייה – שיש אפליה כזו. כך, בקבוצה עם מצב כלכלי "די טוב" מתחרים שני עמדות: שדווקא אין אפליה, אלא יש (36-37% מהנשאלים עונים כך; 3% ו-24.3% בחרו באפשרויות אחרות). . בקבוצה עם הכנסה ממוצעת, העמדה "יש יותר סיכוי לאפליה" מובילה בבירור (41% מהנשאלים ענו כך מול 10-28.6% שבחרו באפשרות השנייה). בקבוצות עם הכנסות "די דלות" ו"עניות מאוד", תשובות לגבי נוכחות חד משמעית של אפליה מובילות (53.2% ו-44.4% מהן, בהתאמה, ענו כך).
אם נחשב את ההפרש בין סכומי התשובות החיוביות והשליליות לגבי קיומה של אפליה לקבוצות בעלות עושר חומרי שונה, אזי ערכי המדד המתקבל יראו שרק בקבוצה עם עושר חומרי טוב מאוד תשובות לגבי היעדר אפליה גובר , כפי שמעידים ערכיו השליליים (-12.5). בכל הקבוצות האחרות שוררות תגובות חיוביות בדרגות שונות.
האם לדעתך ישראל מפלה לרעה חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר? / בבקשה, העריכו את המצב הכלכלי של המשפחה שלכם.
| הערכת אפליה | מַחצֶלֶת. עמדה | טוב מאוד | דווקא טוב | מְמוּצָע | גרוע למדי | רע מאוד |
| כַּמוּת | 3 | 17 | 50 | 33 | 4 | |
| 1 כן | 18,8% | 24,3% | 28,6% | 53,2% | 44,4% | |
| כַּמוּת | 4 | 25 | 72 | 19 | 2 | |
| 2 דווקא כן | 25,0% | 35,7% | 41,1% | 30,6% | 22,2% | |
| ∑ 1.2 | 43,8 | 60,0 | 69,7 | 83,8 | 66,6 | |
| כַּמוּת | 6 | 26 | 35 | 7 | 3 | |
| 3 דווקא לא | 37,5% | 37,1% | 20,0% | 11,3% | 33,3% | |
| כַּמוּת | 3 | 2 | 18 | 3 | 0 | |
| 4 לא | 18,8% | 2,9% | 10,3% | 4,8% | 0,0% | |
| ∑ 3.4 | 56,3 | 40,0 | 30,3 | 16,1 | 3,3 | |
| אינדקס | -12,5 | 20,0 | 39,4 | 67,7 | 33,6 |
מגמה דומה ניתן לראות בתשובות לשאלה על יעילות השימוש בפוטנציאל האינטלקטואלי והמקצועי של חוזרים ממדינות חבר העמים בישראל (ρ +247**).
לדעתך, באיזו יעילות מדינת ישראל מנצלת את הפוטנציאל המקצועי והאינטלקטואלי של חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר? / נא להעריך את המצב הכלכלי שלך / של משפחתך.
| יעילות ניצול הפוטנציאל המקצועי | מַחצֶלֶת. עוֹשֶׁר | טוב מאוד | דווקא טוב | מְמוּצָע | גרוע למדי | רע מאוד |
| כַּמוּת | 3 | 3 | 8 | 2 | 1 | |
| 1. יעיל | 21,4% | 4,8% | 4,8% | 3,3% | 12,5% | |
| כַּמוּת | 4 | 22 | 48 | 4 | 0 | |
| 2. יעיל למדי | 28,6% | 34,9% | 28,7% | 6,6% | 0,0% | |
| ∑ 1.2 | 50 | 39,7 | 33,5 | 9,9 | 12,5 | |
| כַּמוּת | 3 | 25 | 70 | 25 | 3 | |
| 3. די לא יעיל | 21,4% | 39,7% | 41,9% | 41,0% | 37,5% | |
| כַּמוּת | 4 | 13 | 41 | 30 | 4 | |
| 4. לא יעיל | 28,6% | 20,6% | 24,6% | 49,2% | 50,0% | |
| ∑ 3.4 | 50 | 60,3 | 66,5 | 90,2 | 87,5 |
אם נסכם את ההערכות השליליות והחיוביות המצוינות בנפרד של יעילות לפי קבוצות המאפיינות רווחה חומרית, אזי המגמה הבולטת של ירידה בהערכות של יעילות השימוש בפוטנציאל של חוזרים דוברי רוסית ככל שרווחתם החומרית מחמירה. מגמה הפוכה – הגדלת הדירוגים ככל שרווחתם החומרית משתפרת , בולטת בצורה ברורה יותר, מה שבא לידי ביטוי בתרשים שלהלן.
והפרמטר האחרון שניתן לייחד כמאפיין את ההבדלים בהערכות בין החלקים העשירים יותר והפחות באוכלוסיית דוברי הרוסית בישראל הוא הערכת יישום עקרונות הצדק החברתי במדינה (ρ + 136* ). בנושא זה ישנה רמה ממוצעת של קשר סטטיסטי בין הנתונים, כך שהקשר לא כל כך ברור.
לדעתך, באיזו מידה מיושמים עקרונות הצדק החברתי בחברה הישראלית? / נא להעריך את המצב הכלכלי שלך / של משפחתך.
| באיזו מידה מיושמים עקרונות הצדק החברתי? | טוב מאוד | מהר יותר טוֹב | מְמוּצָע | גרוע למדי | מאוד רַע | |
| כַּמוּת | 2 | 1 | 6 | 0 | 0 | |
| בהחלט מיושם | 13,3% | 1,5% | 3,9% | 0,0% | 0,0% | |
| כַּמוּת | 5 | 28 | 57 | 14 | 2 | |
| דווקא מיושם | 33,3% | 41,2% | 37,0% | 24,6% | 25,0% | |
| ∑ כן, דווקא כן | 46,6% | 42,7% | 40,9% | 24,6% | 25,0% | |
| כַּמוּת | 6 | 25 | 59 | 28 | 2 | |
| דווקא לא מיושם | 40,0% | 36,8% | 38,3% | 49,1% | 25,0% | |
| כַּמוּת | 2 | 14 | 32 | 15 | 4 | |
| בהחלט לא מיושם | 13,3% | 20,6% | 20,8% | 26,3% | 50,0% | |
| ∑ לא, יותר נכון | 53,3% | 57,4% | 59,1% | 75,4% | 75,0% |
מגמה זו בולטת יותר אם אתה עושה תרשים המבוסס על סיכום של הערכות חיוביות ושליליות בנפרד של יישום עקרונות הצדק. ישנה מגמה ברורה לעלייה בשיעור ההערכות השליליות ככל שהעושר החומרי יורד, וחיוביות, ככל שהעושר החומרי גדל.
בין הסיבות המעכבות את הלכידות והסיוע ההדדי בין חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר, לטענת המשיבים, המנהיג הוא בבירור "שלילי, בשל קשיי ההסתגלות שלהם לחיים בישראל (היה לי קשה, למה צריך זה יהיה קל למישהו? הם לא עזרו לי, אבל למה אני צריך? הכל יותר קל להם מאשר לי)", מה שצוין על ידי 51.5%. הבא מבחינת השכיחות – קבוצת הסיבות הבאה:
– חוסר תחושת אחדות ואחריות הדדית בקרב חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר – 36.7%;
– התקנה "הצריף שלי בקצה, זה לא נוגע לי" – 30.3%;
– חוסר אנרגיה וזמן לאחרים – הכל מושקע על להרוויח כסף ופתרון בעיות יומיומיות – 28.5%;
– רמה נמוכה של שגשוג חומרי – 24.1%.
בשאלה זו, לצד התשובות המוצעות, מהן לא ניתן היה לבחור יותר משלוש, הוצע גם להוסיף אפשרויות משלהן. ההכללה שלהם אפשרה לייחד שתי קבוצות של דעות לגבי הסיבות ללכידות נמוכה:
א) הבדלים משמעותיים בין עמי ברית המועצות לשעבר ("…העובדה שכולם יודעים רוסית לא מקרבת את המוסקאובים והאוזבקים…", "רופא מבאקו ומנעולן מז'יטומיר שייכים לאותה קבוצה חברתית?") ;
ב) קנאה, כעס ואריאציות אחרות של תכונות אלו.
לגבי הסיבה הראשונה, קשה לא להסכים עם האמירה על המגוון האתני והחברתי-תרבותי של העמים שהרכיבו את ברית המועצות. אף על פי כן, לעלייה דוברת הרוסית יש משהו משותף, גם אם לא ניכנס לדיונים על התרבות הסובייטית הכללית, שכל נציגי המרחב הסובייטי והפוסט-סובייטי רוויים במידה זו או אחרת.
הבה נפנה לעובדות הסוציאליות שהתקבלו במהלך הסקר. לפי תוצאותיו, כ. 70% מהישראלים דוברי הרוסית מסכימים במידה מסוימת שהחברה הישראלית מפלה לרעה חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר (30.9% מסכימים פה אחד עם האמירה הזו ו-36.1% דווקא מסכימים איתה). מעיד על כך גם סקר שנערך ב-2009 על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה , בו נשאלו החוזרים על הבעיות העיקריות של הקהילה, שטרם נפתרו בממשלה. כאמור בדוח, למרות שחלפו 20 שנה מאז תחילת "העלייה הגדולה", 36% מהנשאלים עדיין רואים בבעיית התעסוקה והתעסוקה הכואבת ביותר. אחוז ה"רוסים" שעבדו מחוץ למומחיות שלהם עמד על 54% בזמן הסקר. יחד עם זאת, רק 24% מהילידים הישראלים אמרו שהשכלתם מאפשרת להם לבצע עבודה מיומנת. כפי שצוין בדו"ח, גם בקבוצה צעירה יחסית של חוזרים (31-40) שהגיעו לישראל בגיל צעיר, אחוז המסכימים לעבוד "שנמוך בהרבה מרמת ההשכלה" מגיע ל-50%, בקרב אנשים מבוגרים – 70%
האם אפליה נגד חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר המוכרת על ידי רוב העולים דוברי הרוסית היא בעיה נפוצה?
יותר מ-60% מהנשאלים בדרגות שונות של קטגוריות טוענים כי מדינת ישראל מנצלת בצורה לא יעילה את הפוטנציאל האינטלקטואלי והמקצועי של חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר. יתרה מכך, מצב זה ממושך.
לרוב, האוכלוסייה הפחות אמידה (ρ +247**) מדברת על ניצול לא יעיל של מדינת ישראל בפוטנציאל של חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר.
בנוסף, קיים מתאם חזק בין התשובות לגבי ניצול לא יעיל של הפוטנציאל של ישראלים דוברי רוסית לבין התשובות לגבי קיומה של אפליה של חלק דובר הרוסית באוכלוסייה (ρ -425**) והחוסר של צדק חברתי (ρ +420**).
לפיכך, מטבלת המגירה של הנתונים המוצגת להלן, ניתן לראות את הדומיננטיות של תשובות חד משמעיות לגבי קיומה של אפליה בקבוצת הנשאלים הסבורים כי הפוטנציאל של חוזרים דוברי רוסית מנוצל באופן ברור בישראל בצורה לא יעילה (60.7%; תשובות אחרות נבחרו על ידי 3% עד 27% מהנציגים בקבוצה זו). ובקבוצת המשוכנעים בניצול יעיל של פוטנציאל העלייה של דוברי הרוסית, התשובה הנפוצה ביותר היא שדווקא אין אפליה, לצד האפשרות שיש דווקא אפליה. אפשרויות אלו נבחרו על ידי 29.0% מנציגי הקבוצות הללו. בשתי הקבוצות הממוקמות בין האפשרויות הקיצוניות להערכת האפקטיביות (המגיבים "די יעיל" ו"די לא יעילים"), שולטות תשובות לגבי נוכחות של אפליה (48.0% ו-39.0%, בהתאמה).
לפיכך, תשובות על קיומה של אפליה קשורות לרעיון של יעילות נמוכה בניצול הפוטנציאל המקצועי והאינטלקטואלי של העלייה דוברת הרוסית .
האם לדעתך ישראל מפלה לרעה חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר?/ לדעתך, באיזו יעילות מדינת ישראל מנצלת את הפוטנציאל האינטלקטואלי והמקצועי של חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר?
| האם יש אפליה בישראל…? | כמה יעיל…? | בהחלט יעיל | יעיל למדי | די לא יעיל | בהחלט לא יעיל |
| כַּמוּת | 4 | 6 | 34 | 54 | |
| כן | 23,5% | 7,8% | 27,6% | 60,7% | |
| כַּמוּת | 5 | 30 | 59 | 21 | |
| במקום כן מאשר לא | 29,4% | 39,0% | 48,0% | 23,6% | |
| כַּמוּת | 5 | 25 | 27 | 11 | |
| סביר יותר שלא מאשר כן | 29,4% | 32,5% | 22,0% | 12,4% | |
| כַּמוּת | 3 | 16 | 3 | 3 | |
| לא | 17,6% | 20,8% | 2,4% | 3,4% |
הקשר הסטטיסטי בין הערכות האפליה לבין יעילות השימוש בפוטנציאל העלייה של דוברי הרוסית בישראל ניתן למעקב על פני כל הקבוצות שזוהו על בסיס הערכות של יעילות השימוש בפוטנציאל של ישראלים דוברי רוסית (למעט יוצא מן הכלל). מהקבוצה הראשונה, ככל הנראה בשל הייצוג הנמוך שלה במחקר). אבל יותר מכל זה נראה בקבוצת הנשאלים שנותנים הערכות שליליות חדות לשניהם. (ראה: תרשים וטבלה למטה).
הנתונים המוצגים בטבלה להלן מלמדים על מגמת ירידה בשיעור התשובות לגבי יישום עקרונות הצדק בישראל, כאשר ההערכות לגבי יעילות השימוש בפוטנציאל של חוזרים דוברי רוסית פוחתות. לפיכך, אי היישום החד משמעי של עקרונות הצדק החברתי דובר לרוב בקבוצת המשוכנעים באופן חד משמעי בניצול לא יעיל של הפוטנציאל של חוזרים מחבר העמים (46.0%). ובקבוצה זו הדעה הזו היא הנפוצה ביותר. דעות אחרות בקבוצה זו מחזיקים ב-3-33% מהנשאלים.
מגיבים הטוענים כי הפוטנציאל של חוזרים ממדינות חבר העמים בישראל מנוצל בצורה לא יעילה למדי , נוטים יותר להשתכנע שעקרונות הצדק דווקא לא מיושמים בישראל (56.3% חושבים כך לעומת 0.9-25.9% שבחרו באפשרויות אחרות ). בקרב אלה הרואים שימוש יעיל למדי בפוטנציאל של חוזרים ממדינות חבר העמים, להיפך, התשובה לגבי יישום מוקדם יותר של עקרונות הצדק בישראל גוברת (53.4% מהם חושבים כך מול 4.2- 26.8% מנציגי הקבוצה הזו שענו אחרת).
לדעתך, באיזו מידה מיושמים עקרונות הצדק החברתי בחברה הישראלית? / לדעתך, באיזו יעילות מדינת ישראל מנצלת את הפוטנציאל האינטלקטואלי והמקצועי של חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר?
| באיזו מידה… מיושמים עקרונות הצדק החברתי? | כמה יעיל…? | בהחלט יעיל | יעיל למדי | די לא יעיל | בהחלט לא יעיל |
| כַּמוּת | 1 | 4 | 1 | 3 | |
| בהחלט מיושם | 8,3% | 5,6% | 0,9% | 3,4% | |
| כַּמוּת | 4 | 45 | 29 | 15 | |
| דווקא מיושם | 33,3% | 63,4% | 25,9% | 17,2% | |
| כַּמוּת | 6 | 19 | 63 | 29 | |
| דווקא לא מיושם | 50,0% | 26,8% | 56,3% | 33,3% | |
| כַּמוּת | 1 | 3 | 19 | 40 | |
| בהחלט לא מיושם | 8,3% | 4,2% | 17,0% | 46,0% |
מפנה את תשומת הלב לעובדה ש הערכות נמוכות למדי לגבי האפקטיביות של ניצול הפוטנציאל של חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר, הרשעתם של רובם בנוכחות אפליה נגד חוזרים דוברי רוסית, ועוד מספר בעיות שזוהו, כל זה אינו סיבה לגבש חזון של תחום בעיה משותף ספציפי לקבוצה הנחקרת. מעיד על כך הן בהיעדר מתאמים משמעותיים בין התשובות לשאלות אלו, והן בעובדה ש-76.5% מהנשאלים משוכנעים כי אין דווקא סולידריות, אחדות אינטרסים ויעדים בקרב מהגרים ממדינות ברית המועצות לשעבר. .
בעניין זה נכון יותר לדבר לא על חוסר המשותף בקרב העלייה דוברת הרוסית, אלא על היעדר תפיסה של הבעיות, האינטרסים, היעדים הקיימים בסביבתה כמשותפים. כמובן, זה לא הדבר היחיד שמאחד את הקבוצה הזו . אבל משום מה, הדגש הוא על הבדלים.
באופן כללי, למרות התפיסה הקודרת למדי של ישראלים דוברי רוסית לגבי מאפייני הלכידות והסיוע ההדדי בקרב חוזרים ממדינות ברית המועצות לשעבר, הנתונים מראים כי לא מעט, בסך הכל, 75% מהם בקביעות כזו או אחרת במהלך השנה האחרונה סיפקו סיוע ללא עלות (דברים, אוכל, כסף, מעשים, עזרה בתעסוקה) לזרים. מתוכם: 49.8% – 1-2 פעמים, 24.5% – באופן קבוע (החלק הרביעי לא נתן סיוע). יותר משליש מהנסקרים דיווחו כי לקחו חלק בפעילות כלשהי בהתנדבות ב-12 החודשים האחרונים (אחד מכל עשרה על בסיס קבוע ואחד מכל ארבע מספר פעמים). בסך הכל, כ-70% מהנשאלים אומרים שבין מכרים שלהם יש אנשים שעוסקים בפעילות התנדבותית (12.1% מהם אומרים שיש הרבה מהם ו-56% – שיש כמה אנשים).