על רקע הפגנות של מאות אלפים ואירועים נוספים בזירה הפוליטית בישראל, נשאלת השאלה כיצד אירועים אלה משפיעים על מיקומה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית, ומהן ההשפעות הצפות עבורישראל בזירה הפנימית.

הידררדרות יחסים עם מדינות מוסלמיות, מדיניות הרחבה שלאיראן, אשר נתמכת עלידי סין, ואתגרים נוספים הופכים את מצבה הביטחוני של ישראל לבעיתיי יות. להערכתנו, אחד מסיכוני מדיניות חוץ כאלה, שיכולים להחמיר את מצבה הביטחוני שלמדינת ישראל הוא עימות צביה לאוקרינה.

.

סוגיית מעורבות של ישראל בסכסוך בין רוסיה לאוקראינה, תמיכה באחד הצדים משפיעה גם עסדר היום הפנימי. לחץ על ממשלת ישראל שתקח צד בעימות לטובת של אוקראינה תורם ליצירת אי הודאות רבה עבור מערכת פוליטית לא מאוזנת בישרל.

משנת 2018 עמותת “דור מוריה” עוסק בפרויקט “פורמט חיפה” פרויקט זה עללה כיוזמה ציבורית. במרץ 2023 השיק המרכז האנליטי הבינלאומי של ההעמותה את המחקר “יחסה שלישראל לסכסוך בין רוסיה לאוקראינה״.

במוקד המחקר עומדת דעת הישראלים לגבי הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה וסוגית המעורות של ישראל בסכסוך

המטרה העיקרית של המחקר היא לברר את הפרמטרים הכמותיים והאיכותיים של קבוצות אוכלופיייה מאופינות בעדותיה ותגבימעורותה ותפקיה של ישראל בסכסוך בין רוסיה לוקראניה. המחקר מנתח את דעתם של ישראלים לגבי חששתם וההעדפות הקשורים מעורבות מוגברת של ישראל בסכסוך בין רוסיה לאוקראינה כדוגמת מדינות משתפות בסכסוך ו נוטלות תפקיד מתווך

לאור חשיבות הנושא עבור ביטחון מדינת ישראלי, נערכו שני סקרים: ראיון מומחה וסקר המוני של ישראלים אינם דוברי רוסית.

במחקר ישראלים לא דוברי רוסית כוללים את ילידי הארץ ואלה שעלו לישראל בילדותם ומשלבים באופן מלא בתרבות הישראלית. האוכלוסייה דוברת הרוסית לא נסקרה.

המטרה העיקרית של סקר המומחים היייתה להבהיר את השאלות לסקר השלון “ההמוני” ראיונות מומחים נערכו בתחילת מרץ 2023.

בסקר השתתפו המומחים האלה: מומחים בתחום מדיניות חוץ ופנים ומובילי דעת קהל: עורך דין בכיר, עיתונאים המתמחים בנושא הסכסוך, פוליטיקאי, סוציולוג, פעילה עוסק בנושאי סיוע לפליטים מרוסיה ומאוקרינה, ובסוגיות סיוע הומניטרי לתושי אוקראינה

מחקר סוציולוגי בהזמנת “מרכז האנליטי הבינלאומי לפיתוח פוטנציאל אנושי ” נערך על ידי מכון סוציולוגי “מאגר מוחות

(www.maagar-mochot.co.il). תוצאות המחקר יוצגו במפגש בפורום חיפאי, שתתקיים במתכונת של “שולחן עגול”, בהשתפות חבריכנסת, מדענים, עיתונאים ופעילים חברתים, מומחים בתחום פוליטי מהארץ ומחוצה לה. נושא – מהם הסיכונים עבור ישראל עם זאת תהיה מעורבת באופן פעיל בסכסוך רוסי-אוקראיני לצדאחד הצדים

. {מושב הבא של כנסת – בתחילת מאי 2023.}

הוכנו תוצאות סקר המומחים והנתונים העיקריים של הסקר, שעל בסיסם ניתן להסיק מספר מסקנות

מספר קטן של ישראלים (דוברי רוסית) בעלי “נאמנות כפולה

” (גוברת נאמנותם למדינת המוצא מאשר לנאמנות לישראל) והמבקשים להשפיע עלמדינות המעורבות בסכסוך הרוסי-אוקראיני ענייפגינים מתמיד בסכסוך הרוסי-אוקראיני. קטגוריה זו כוללת גם אנשים ממדינות ברית המועצות לשעברשאינם רוסיה או אוקראינה. מבין כעשרת מיליון תושבי ישראל, אוכלוסיית דוברי הרוסית היא כמיליון וחציאיש

רוב הישראלים שנולדו כאן, המכונים “צברים” ועבורם עברית היא שפת אם , לא רואים את הבדלבין רוסיה לאוקראינה. רבים מהם מאמינים כי אוקראינה היא חלק מרוסיה . מבין היודעים שמדובר במדינות שונות, רבים אינם מבינים לא ת משמעות הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה, ולא הצדים המורבים בסכסוך. אנשים ניזונים על ידי המדיה

מסקנה חשובה נוספת היא שאוקראינה מעוררת זיכרון היסטורי עגום אצל חלק גדול מהציבורהדתי בישראל. זיכרונות אלו קשורים בדוגמאות רבות של השמדה המונית של יהודים בשטחה של אוקראינה המודרנית. והזיכרון הזה” מקובע” לא רק ברמת העובדות ההיסטוריות, אלא גם נצמד לתאריכים משמעותיית היהודית. מנקודת מבטם של ישראלים “לא דוברי רוסית”, בעיקר החרדי, פוליטיקאים אוקראינים, שלטון – מפארים דמויות היסטוריות מעורבות בהשמדה (חלק מהמומחים השתמשובמונח “רצח עם”) של יהודים באוקראניה. בתשיעי באב, יום האבל לעם היהודי, ישראלים זוכרים לא רקא ת חורבן בית המקדש הראשון והשני בירושלים, אלא גם את הפוגרומים הנוראים של בוגדן חמלניצקי, קוליבשצ’ינה ומאורעות נוספים של השמדה המונית של היהודים. יהודים חייו באוקראינה לאורך זמן. “רבבנים אורתודוקסים מודעים היטב לתקופת של בוהדן חמלניצקי, שהרג בין 100 ל-300 אלף יהודים, תקופת האטמן מזאפה, תקופת פטליורה, שהרג 200 אלף יהודים, תקופת הלאומנים האוקראינים שתמכו ב “ריייך השלישי” לפי יד ושם (אנדרטת השואה) נהרגו כ-600,000 יהודים בעדמת אוקראינה בזמן מלחמת העולם השנייה”

‏‎מסקנה שלישית: רוב הישראלים שאינם דוברי רוסית מעוניינים, במידת האפשר, למזער את שתתפותה של ישראל בכל צורה שהיא בסכסוך הצבאי-מדיני בין רוסיה לאוקראינה, לא משנה באיזה “צד” ישראל תתמוך. עמדה זו אינה מתייחסת לתמיכה באוכלוסייה האזרחית הנפגעת מהסכסוך פעילות ישראל להסגת שלום נחשבים עדיפים על תמיכה צבית אקטיבית שלאחד הצדדים. הסיבה לכך, בנוסף לזיכרון ההיסטורי שהוזכר לעיל, היא הבנה להציבור – “לא משתלם לישאל לריב עם רוסיה. זו לאידיאולוגיה, אלא פרגמטיות. לישראל לא משתלם לריב עם רוסיה, למרות שהיא נמצאת כאן [בסמוך] בסוריה. רוב המומחים טוענים כי זו לא מלחמתינו וכי אסור שהממשלה תהיה מעורבת בסכסוך “זר”

ארגון “דור מוריה” מתכנן להפוך את הפורמט החיפאי לפלטפורמת דיון קבוע בנושא – “סיכונים אפשרים לישראל ולתושבי ישראל ” על בסיס מעקב מתמיד אחרדעת הקהל והערות מומחומים – מדיניות החוץ ומדיניות פנים